Skip to main content

Law1949

Section 19 of חוק מס עזבון, תש״ט–1949, דרכי השומה ודינה.

This section is in פרק י׳: דרישת שומה על ידי שמאי

19. דרכי השומה ודינה

תיקון: תשכ״ד

(א)נדרשה שומת העזבון כאמור בסעיף 18, יישום העזבון על־ידי שמאי שעליו הסכימו המנהל והדורש את השומה, ובאין הסכמה ביניהם – על ידי שמאי שיקבע בית המשפט.

(ב)החלטת השמאי שנתמנה על־ידי בית המשפט כוחה יפה לגבי כל החייבים במס עזבון, בין שדרשו את השומה ובין שלא דרשוה, או שלא ידעו עליה.

(ג)החלטת השמאי שעליו הסכימו הצדדים, או שנקבע על־ידי בית המשפט, היא סופית ואין לערער עליה או לבקש כל סעד אחר נגדה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק מס עזבון, תש״ט–1949⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring