סעיף 96 לתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982, הגדרת תאונת ים.

מבלי לפגוע בכלליות ההגדרה של תאונה ימית שבפרק הראשון לתקנות אלה, לענין פרק זה, ”תאונת ים“ – כל אירוע בכלי שיט שבו מתקיימים אחד או יותר מהיסודות הבאים:

(1)אדם נהרג או נפגע פגיעה חמורה בכלי השיט;

(2)אדם נהרג או נפגע פגיעה חמורה כתוצאה מפעולה או מאי פעולה של כלי שיט;

(3)פגיעה בכושר ההנעה או ההיגוי או השיוט של אניה או גוררת או סירה או ספינה, המשמשים להסעת נוסעים או משאות בשכר, ובלבד שהפגיעה אינה מסוג התקלות התדירות שצוות מתקן כדבר שבשיגרה;

(4)התפוצצות בחדר מכונות או חדר משאבות וכל שריפה שלשם כיבויה נאלץ הצוות להפעיל יותר ממטפה כיבוי אש ידני אחד או נאלץ להפעיל את מערכת כיבוי האש המרכזית בין שהיא מערכת כיבוי במים או בגז או בקיטור;

(5)תקלה שחייבה את סגירתם של דלתות אטימות לשם שמירת אפיצות האניה למים;

(6)הנצלה בין שנתבקשה ובין שלא נתבקשה;

(7)כלי השיט סימן את סימן המצוקה;

(8)אניה סטתה מנתיב ההפלגה המתוכנן ופקדה נמל או מקום מקלט לשם תיקונים;

(9)כלי השיט פגע במיתקן בנמל ומנהל הנמל הגיש תלונה למנהל הרשות;

(10)קיים מגע בין אניה לקרקע, להוציא המקרים המנויים בתקנה 97;

(11)גוררת ישראלית הגישה שירותי הנצלה או נתבקשה להגיש שירותי הנצלה במימי החופין של ישראל;

(12)תקלה או נזק באניה שבעקבותיו הזמין הקברניט, הסוכן או הבעל, בודק של חברת סיווג לשם קביעה ואישור של כושר השיט של האניה;

(13)התנגשות בין כלי שיט שאחד מהם אניה או שקברניטו של אחד מכלי השיט המעורבים בהתנגשות הגיש תלונה למנהל הרשות;

(14)תאונה בכלי שיט שבעקבותיה נתקבלה הודעה או תלונה ממדינה זרה;

(15)תקלה בכלי שיט או מעשה או מחדל בכלי שיט ישראלי שמנהל הרשות החליט שטובת הציבור או הפקת לקחים מקצועיים מחייבים חקירתו.