תקנות1975הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לתקנות הטיס (מנחתים), תשל״ה–1975, הגדרות.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק א׳: כללי
1. הגדרות
תיקון: תשמ״ד, תשמ״ו, תשנ״ב, תשע״ד
בתקנות אלה:
”אוירון זעיר“ – אוירון זעיר או אוירון הדרכה זעיר כמשמעותם בתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981;
”אורך בסיסי“ – אורך מסלול המנחת הדרוש לנחיתה ולהמראה של כלי טיס מסויים כפי שנקבע בספר עזר לטיסה בטמפרטורה של 15 מעלות צלסיוס, בלחץ של 1013.25 מיליבר בגובה פני הים ב־0% שיפוע וללא רוח;
”אורך של הליקופטר“ – ארכו כפי שנמדד מקצה זנבו ועד למשיק דיסקוס הרוטור מול חרטומו;
”אורך מעשי“ – האורך הבסיסי המתוקן המביא בחשבון נתונים מקומיים של גובה, טמפרטורה, לחות, שיפוע ואופי משטח המסלול המשפיעים על ביצועי כלי הטיס;
”הליקופטר“ – כלי טיס שתמיכתו באוויר תלויה בעיקר בעילוי הנוצר על ידי כנף או כנפיים מסתובבות;
”המנהל“ – ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה או מי שהוא הסמיך;
לפי סעיף 17 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005, סמכויות ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה הועברו למנהל רשות התעופה האזרחית.
”השר“ – (נמחקה);
”טייס ראשי“ – אדם הרשום כטייס ראשי ברשיון הפעלה שניתן בהתאם לסעיף 2(א) לחוק רישוי שירותי התעופה, תשכ״ג–1963;
”כלי טיס“ – כלי או מיתקן הנתמך על ידי תגובות האוויר, למעט תגובות כנגד פני הקרקע או המים;
”מטוס“ – כלי טיס הנישא באויר בעזרת כנפיים קבועות לרבות דאון;
”מכשול“ – עצם כלשהו החודר מישור כמפורט בתקנות אלה;
”מנחת“ – שטח יבשתי או ימי שאיננו שדה תעופה והמשמש או המיועד לשמש לנחיתה ולהמראה של כלי טיס;
”מנחת זעיר“ – מנחת המיועד לשמש לנחיתה ולהמראה של אוירון זעיר;
”מנחת חד־כיווני“ – מנחת חקלאי שבו הנחיתה וההמראה מתבצעות בכיוונים נוגדים בלבד;
”מנחת חקלאי“ – מנחת לכלי טיס שאושרו כדין לביצוע טיסות חקלאיות;
”מנחת חקלאי עונתי“ – מנחת חקלאי המופעל במשך עונה חקלאית אחת או חלק ממנה;
”מנחת רגיל“ – כל מנחת שאיננו מנחת חקלאי;
”מנחת מיוחד“ – (נמחקה);
”מסלול המנחת“ – החלק ברצועת המנחת המשמש לנחיתה, להמראה ולהסעה של כלי טיס;
”מפעיל מנחת“ – בעל רשיון מנחת לרבות אדם שאישר המנהל לפי תקנה 3(3);
”מפקח“ – מי שמונה להיות מפקח לפי סעיף 10ג(א) לחוק הטיס, 1927;
”משטח חניה“ – חלקת קרקע הנמצאת מחוץ למסלול המנחת והמשמשת לחניית כלי טיס;
”משטח נחיתה“ – שטח בעל מידות מוגדרות המשמש לנחיתה, להמראה ולחניה של הליקופטרים;
”ספר מנחתים“ – נספח לספר עזר מבצעי של בעל רשיון הפעלה שניתן לפי חוק רישוי שירותי התעופה, תשכ״ג–1963, בו מפורטים כל המנחתים החקלאיים המופעלים בידי בעל רשיון מנחת שניתן לפי תקנות אלה;
”רצועת המנחת“ – חלקת קרקע מלבנית המכילה את מסלול המנחת באמצעה, את שולי המנחת ואת שולי הבטחון לאורך שני צדיו הארוכים של מסלול המנחת;
”רשיון מנחת“ – רשיון להפעלת מנחת שניתן לפי תקנה 2;
”שולי הבטחון“ – שאריות השטח שבין שולי המנחת לבין צלעות רצועת המנחת;
”שולי המנחת“ – פסים צרים משני צדי מסלול המנחת המתאימים לשמש גם להסעת כלי טיס.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הטיס (מנחתים), תשל״ה–1975 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.