Regulations1975The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of תקנות הטיס (מנחתים), תשל״ה–1975, הגדרות.
This section is in פרק א׳: כללי
1. הגדרות
תיקון: תשמ״ד, תשמ״ו, תשנ״ב, תשע״ד
בתקנות אלה:
”אוירון זעיר“ – אוירון זעיר או אוירון הדרכה זעיר כמשמעותם בתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981;
”אורך בסיסי“ – אורך מסלול המנחת הדרוש לנחיתה ולהמראה של כלי טיס מסויים כפי שנקבע בספר עזר לטיסה בטמפרטורה של 15 מעלות צלסיוס, בלחץ של 1013.25 מיליבר בגובה פני הים ב־0% שיפוע וללא רוח;
”אורך של הליקופטר“ – ארכו כפי שנמדד מקצה זנבו ועד למשיק דיסקוס הרוטור מול חרטומו;
”אורך מעשי“ – האורך הבסיסי המתוקן המביא בחשבון נתונים מקומיים של גובה, טמפרטורה, לחות, שיפוע ואופי משטח המסלול המשפיעים על ביצועי כלי הטיס;
”הליקופטר“ – כלי טיס שתמיכתו באוויר תלויה בעיקר בעילוי הנוצר על ידי כנף או כנפיים מסתובבות;
”המנהל“ – ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה או מי שהוא הסמיך;
לפי סעיף 17 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005, סמכויות ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה הועברו למנהל רשות התעופה האזרחית.
”השר“ – (נמחקה);
”טייס ראשי“ – אדם הרשום כטייס ראשי ברשיון הפעלה שניתן בהתאם לסעיף 2(א) לחוק רישוי שירותי התעופה, תשכ״ג–1963;
”כלי טיס“ – כלי או מיתקן הנתמך על ידי תגובות האוויר, למעט תגובות כנגד פני הקרקע או המים;
”מטוס“ – כלי טיס הנישא באויר בעזרת כנפיים קבועות לרבות דאון;
”מכשול“ – עצם כלשהו החודר מישור כמפורט בתקנות אלה;
”מנחת“ – שטח יבשתי או ימי שאיננו שדה תעופה והמשמש או המיועד לשמש לנחיתה ולהמראה של כלי טיס;
”מנחת זעיר“ – מנחת המיועד לשמש לנחיתה ולהמראה של אוירון זעיר;
”מנחת חד־כיווני“ – מנחת חקלאי שבו הנחיתה וההמראה מתבצעות בכיוונים נוגדים בלבד;
”מנחת חקלאי“ – מנחת לכלי טיס שאושרו כדין לביצוע טיסות חקלאיות;
”מנחת חקלאי עונתי“ – מנחת חקלאי המופעל במשך עונה חקלאית אחת או חלק ממנה;
”מנחת רגיל“ – כל מנחת שאיננו מנחת חקלאי;
”מנחת מיוחד“ – (נמחקה);
”מסלול המנחת“ – החלק ברצועת המנחת המשמש לנחיתה, להמראה ולהסעה של כלי טיס;
”מפעיל מנחת“ – בעל רשיון מנחת לרבות אדם שאישר המנהל לפי תקנה 3(3);
”מפקח“ – מי שמונה להיות מפקח לפי סעיף 10ג(א) לחוק הטיס, 1927;
”משטח חניה“ – חלקת קרקע הנמצאת מחוץ למסלול המנחת והמשמשת לחניית כלי טיס;
”משטח נחיתה“ – שטח בעל מידות מוגדרות המשמש לנחיתה, להמראה ולחניה של הליקופטרים;
”ספר מנחתים“ – נספח לספר עזר מבצעי של בעל רשיון הפעלה שניתן לפי חוק רישוי שירותי התעופה, תשכ״ג–1963, בו מפורטים כל המנחתים החקלאיים המופעלים בידי בעל רשיון מנחת שניתן לפי תקנות אלה;
”רצועת המנחת“ – חלקת קרקע מלבנית המכילה את מסלול המנחת באמצעה, את שולי המנחת ואת שולי הבטחון לאורך שני צדיו הארוכים של מסלול המנחת;
”רשיון מנחת“ – רשיון להפעלת מנחת שניתן לפי תקנה 2;
”שולי הבטחון“ – שאריות השטח שבין שולי המנחת לבין צלעות רצועת המנחת;
”שולי המנחת“ – פסים צרים משני צדי מסלול המנחת המתאימים לשמש גם להסעת כלי טיס.
The text on this page is adapted from the entry תקנות הטיס (מנחתים), תשל״ה–1975 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.