סעיף 10 לתקנות הכניסה לישראל, תשל״ד–1974, פקיעת תוקפה של אשרה.

(א)תוקפה של אשרת כניסה לישראל יפקע בכל אחת מאלה:

(1)עם תום המועד שנקבע באשרה כתקופת תוקפה;

(2)עם השימוש בה לשם כניסה אחת לישראל, זולת אם נקבע באשרה שבתוך תקופת תוקפה ניתן להשתמש בה למספר כניסות שיצויין באשרה או למספר בלתי מוגבל של כניסות;

(3)עם פקיעת תוקפו של מסמך הנסיעה שבו ניתנה האשרה, זולת אם תוקפו של המסמך הוארך או אם השר קבע אחרת;

(4)אם השר היתנה את תוקף האשרה בקיומו של תנאי כלשהו והתנאי לא קויים;

(5)אם נעשה במסמך הנסיעה שבו ניתנה האשרה תיקון או שינוי בידי מי שלא הוסמך לכך.

(ב)אשרה לישיבת ארעי מסוג א/1 או אשרת חוזר שניתן להשתמש בה למספר כניסות לישראל שצויין באשרה, או למספר בלתי מוגבל של כניסות, יפקע תוקפה, בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), גם אם בעל האשרה עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.