תקנות1974הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 11 לתקנות הכניסה לישראל, תשל״ד–1974, פקיעת תוקפו של רשיון ישיבה.
11. פקיעת תוקפו של רשיון ישיבה
תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ז
(א)תוקפו של רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי, יפקע בכל אחת מאלה:
(1)עם תום המועד שנקבע ברשיון כתקופת תוקפו;
(2)עם יציאתו של בעל הרשיון מישראל, זולת אם יש ברשותו אשרה בת־תוקף לכניסה נוספת לישראל;
(3)עם פקיעת תוקפו של מסמך הנסיעה שבו ניתן הרשיון, זולת אם תוקפו של המסמך הוארך או אם השר קבע אחרת;
(4)אם השר התנה את תוקף הרשיון בקיומו של תנאי כלשהו והתנאי לא קויים;
(5)אם נעשה במסמך הנסיעה שבו ניתן הרשיון תיקון או שינוי בידי מי שלא הוסמך לכך.
(ב)תוקפו של רשיון לישיבת ארעי מסוג א/1 יפקע בהתקיים אחת הנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4) או (5) לתקנת משנה (א) וכן אם בעל הרשיון עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.
(ג)תוקפו של רשיון לישיבת קבע יפקע בהתקיים הנסיבות האמורות בפסקאות (4) או (5) לתקנת משנה (א) וכן אם בעל הרשיון עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הכניסה לישראל, תשל״ד–1974 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.