תקנות1965הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 33 לתקנות המכס, תשכ״ו–1965, עשיה בדמי המכר.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק אחד עשר: טובין בלתי נתבעים
33. עשיה בדמי המכר
(א)נמכרו טובין לפי סעיפים 65(ג), 72(ב), 81, 82, 90(ב) או 98 לפקודה, ינוכו מדמי המכר שנתקבלו במכירתם – המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם וכן הוצאות מכירתם וההוצאות המפורטות בסעיפים 72(ב) ו־90(ג) לפקודה.
(ב)מהעודף שנותר לאחר הניכויים לפי תקנת משנה (א), ישלם גובה המכס את ההוצאות הכרוכות בהחסנת הטובין ואחרי כן בהובלתם, אם בקשת הזכאי לתשלום ההוצאות האמורות הוגשה לגובה המכס בכתב תוך חודש מיום המכירה או תוך תקופה נוספת שיורה גובה המכס.
(ג)הסכום שנותר ישולם לבעל הטובין, אם הוגשה בקשתו לגובה המכס בכתב תוך שנה מיום המכירה ואם הוכיח להנחת דעתו של גובה המכס שהשטת הטובין אינה אסורה על פי צו שניתן לפי פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939.
(ד)לא הוצע במכירת הטובין מחיר העולה על סכומי המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם, או לא הוצע כל מחיר, ייעשה בטובין או בדמי המכר, על אף האמור בתקנת משנה (א), כפי שיורה המנהל.
(ה)טובין שנמכרו כאמור יסולקו על ידי הקונה תוך שבעה ימים אלא אם הורה גובה המכס אחרת; לא סולקו הטובין, ייעשה בהם כפי שיורה המנהל.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות המכס, תשכ״ו–1965 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.