Regulations1965The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 33 of תקנות המכס, תשכ״ו–1965, עשיה בדמי המכר.
This section is in פרק אחד עשר: טובין בלתי נתבעים
33. עשיה בדמי המכר
(א)נמכרו טובין לפי סעיפים 65(ג), 72(ב), 81, 82, 90(ב) או 98 לפקודה, ינוכו מדמי המכר שנתקבלו במכירתם – המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם וכן הוצאות מכירתם וההוצאות המפורטות בסעיפים 72(ב) ו־90(ג) לפקודה.
(ב)מהעודף שנותר לאחר הניכויים לפי תקנת משנה (א), ישלם גובה המכס את ההוצאות הכרוכות בהחסנת הטובין ואחרי כן בהובלתם, אם בקשת הזכאי לתשלום ההוצאות האמורות הוגשה לגובה המכס בכתב תוך חודש מיום המכירה או תוך תקופה נוספת שיורה גובה המכס.
(ג)הסכום שנותר ישולם לבעל הטובין, אם הוגשה בקשתו לגובה המכס בכתב תוך שנה מיום המכירה ואם הוכיח להנחת דעתו של גובה המכס שהשטת הטובין אינה אסורה על פי צו שניתן לפי פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939.
(ד)לא הוצע במכירת הטובין מחיר העולה על סכומי המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם, או לא הוצע כל מחיר, ייעשה בטובין או בדמי המכר, על אף האמור בתקנת משנה (א), כפי שיורה המנהל.
(ה)טובין שנמכרו כאמור יסולקו על ידי הקונה תוך שבעה ימים אלא אם הורה גובה המכס אחרת; לא סולקו הטובין, ייעשה בהם כפי שיורה המנהל.
The text on this page is adapted from the entry תקנות המכס, תשכ״ו–1965 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.