סעיף 136 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, תחולת הדין המשמעתי.

(א)חייל, בדרגה למטה מדרגת רב־אלוף, שהואשם בעבירה צבאית שענשה אינו עולה על מאסר שלוש שנים, בין שעבר אותה במדינה ובין מחוצה לה, תהא לקצין שיפוט הסמכות לדונו דין משמעתי לפי הוראות חלק זה.

(ב)לענין תחולת הדין המשמעתי, דין עבירה על אחד מאלה כדין עבירה צבאית:

(1)חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994;

(1א)חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ״ד–1994;

(1ב)חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998;

(1ג)חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע״ז–2016;

(2)תקנות שהותקנו לפי סעיף 24 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008;

(3)תקנות על פי פקודת התעבורה, שקבע שר הבטחון בהתייעצות עם שר המשפטים, למעט תקנות שלעבירה עליהן נקבע עונש חובה.

פורסמו תקנות השיפוט הצבאי (קביעת תקנות לענין תחולת הדין המשמעתי), תשל״ו–1976.