סעיף 358א לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, הודאה באחת מאשמות חלופות.

(א)היו בכתב האישום פרט־אישום עיקרי (להלן – העבירה העיקרית) ופרטי אישום חלופים והשיב הנאשם שהוא מודה באשמה המתייחסת לעבירה העיקרית – ירשיע בית־הדין את הנאשם על־פי הודאתו ויראה את פרט האישום החלוף כבטל.

(ב)השיב הנאשם שהוא מודה באשמה המתייחסת לפרט האישום החלוף, ימשיך בית הדין בדיון כאילו כפר הנאשם באשמה; אולם –

(1)אם הודיע התובע הצבאי כי הוא לא יביא ראיות בקשר לעבירה העיקרית – ירשיע בית הדין את הנאשם על פי הודאתו ויראה את פרט האישום המתייחס לעבירה העיקרית כבטל;

(2)הביא התובע הצבאי ראיות בקשר לעבירה העיקרית, אולם בית הדין החליט לזכות את הנאשם מן העבירה האמורה, ולא החליט שלא לקבל את הודאתו בעבירה החלופה, ירשיעו עליה על פי הודאתו.