סעיף 45 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, התנהגות מחפירה בקשר לפעולות צבאיות.

חייל שעשה אחת מאלה:

(1)נטש באופן מחפיר מקום שהגנתו הופקדה בידו;

(2)עשה מעשה שתכליתו לאלץ או להניע אדם שיטוש באופן מחפיר מקום שהגנתו הופקדה בידי אותו אדם או שימסור באופן מחפיר את המקום לאויב;

(3)באופן מחפיר מסר את נשקו לאויב או זנחו נוכח האויב, או שנהג נוכח האויב באופן מחפיר אחר;

(4)בא בדברים עם האויב או מסר לו ידיעות או נתן לו אות כניעה, ולא היתה לו סמכות לעשות אלה;

(5)עזב באופן מחפיר את המערכה שלא בפקודת מפקדו;

(6)מסר עצמו מרצונו לשבי האויב, או עשה מעשה אחר בכוונה ליפול בשבי האויב,

דינו – מאסר חמש עשרה שנה.