סעיף 47 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, מתן יד למרידה.

(א)חייל שעשה אחת מאלה:

(1)עשה מעשה שתכליתו להניע חייל להצטרף למרידה;

(2)בהיותו נוכח בשעת מרידה של פקודיו או כשנודע לו על מרידה כזו או על קשר למרידה כזו, לא עשה כמיטב יכלתו כדי לסכלה,

דינו – מאסר עשר שנים.

(ב)חייל שעשה אחת מאלה:

(1)בהיותו נוכח בשעת מרידה לא עשה כמיטב יכלתו כדי לסכלה או לסייע בסיכולה;

(2)משנודע לו על מרידה או על קשר למרידה לא הודיע על כך מיד למפקד,

דינו – מאסר שלוש שנים.