חוק1955הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 513ז לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, הגבלה על מסירת פרטים אישיים על נפגע עבירה.
הסעיף הזה נמצא תחת חלק ח׳1 – זכויות נפגעי עבירה / פרק ב׳: זכויותיו של נפגע עבירה בהליך פלילי
513ז. הגבלה על מסירת פרטים אישיים על נפגע עבירה
תיקון: תשע״ח
(א)בסעיף זה –
”חומר חקירה“ – כמשמעותו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי;
”חוק סדר הדין הפלילי“ – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982;
”הרשויות“ – הגופים החוקרים, התביעה הצבאית וכל רשות אחרת אשר לפי חוק או לפי פקודות הצבא, הטיפול בנפגעי עבירה בהליך הפלילי הוא בין תפקידיה;
”תובע“ – תובע צבאי כמשמעותו בסעיף 181;
”מסירה“ – לרבות בדרך של העמדה לעיון או להעתקה;
”פרטים אישיים“, לגבי נפגע עבירה – מספרו האישי ברישומי הצבא, כתובת מגוריו, מקום שירותו והיחידה שבה הוא משרת, כתובת מקום עבודתו ומספרי הטלפון שלו ופרטים מזהים נוספים הקשורים בשירותו הצבאי.
(ב)הרשויות לא ימסרו לאדם, לרבות לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה בחלק א׳ בתוספת הרביעית שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב אישום.
(ג)על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית כל אחת מן הרשויות, בכפוף להוראות כל דין החלות עליה, למסור את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה בחלק א׳ בתוספת הרביעית, כולם או חלקם, אם מצאה כי המסירה נדרשת לצורך ההליכים הפליליים שעניינם העבירה שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום, לפי העניין, או לצורך הגנה וטיפול בנפגע העבירה, והתקיים אחד מאלה:
(1)הפרטים האישיים של הנפגע הם חלק מתיאור העובדות בכתב האישום המהוות את העבירה;
(2)המסירה היא בתוך רשות, בין רשות לרשות או מהרשויות לבית הדין הצבאי.
(ד)הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם נתן נפגע העבירה את הסכמתו למסירה.
(ה)תובע רשאי שלא למסור לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירה שאינה מנויה בחלק א׳ לתוספת הרביעית, אם קיים לדעתו חשש לפגיעה בשלומו של נפגע העבירה.
(ו)בית הדין הצבאי רשאי, לבקשת הנאשם או סניגורו, להורות על גילוי פרטים אישיים של נפגע העבירה, כולם או חלקם, שלא נמסרו להם לפי הוראות סעיף קטן (ב) או (ה), אם מצא כי מסירת הפרטים נדרשת לצורך ניהול הגנת הנאשם.
(ז)הורה בית הדין הצבאי על גילוי פרטים אישיים של נפגע העבירה כאמור בסעיף קטן (ו), רשאי הוא לקבוע תנאים או סייגים לגילוי הפרטים, שתכליתם להגן על פרטיותו של הנפגע.
(ח)על בקשה לפני בית הדין הצבאי לפי סעיף קטן (ו) יחולו הוראות סעיפים 74(ג) עד (ו) לחוק סדר הדין הפלילי, בשינויים המחויבים.
(ט)הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכל דין אחר הקובע איסור או הגבלות על מסירת מידע, או חיסיון.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.