דילוג לתוכן הראשי

כללים1987

סעיף 13 לכללי התקשורת (בזק ושידורים) (בעל רישיון לשידורים), התשמ״ח–1987, זיהוי מישדר במקרים מסויימים.

הסעיף הזה נמצא תחת פרק ב׳: שידורי בעל זכיון / חלק ב׳: חובות בעל זכיון בקיום שידורים עצמיים / סימן ב׳: אתיקה בשידור

13. זיהוי מישדר במקרים מסויימים

תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו־3, תשנ״ז

(א)בעל הזכיון לא ישדר מישדר הכולל ביטויים חזותיים, מילוליים או קוליים של אלימות, מין או סבל, אלא אם כן הוא מזוהה עובר לשידור ובמהלכו, מראשיתו ועד סופו, באופן שהוריהם של קטינים יוכלו למנוע מילדיהם לצפות במישדר האמור; זיהוי המישדר יהיה, באישור המועצה, באמצעות סימול גרפי מקובל או סימול אחר.

(ב)קיים מידע מהימן או חשש סביר כי מישדר כלשהו ישמש, כולו או חלקו, מושא של חיקוי לילדים ובני נוער וכי חיקוי כאמור עלול לגרום נזק גופני או נפשי למחקים או לבני אדם אחרים (להלן – מישדר מושא חיקוי), ישדר בעל הזכיון עובר לשידורו ובמהלכו אזהרה, קולית או חזותית, בדבר הנזק הצפוי כתוצאה מחיקויו.

הנוסח המלאתוכן העניינים של הנוסח

הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך ⁨כללי התקשורת (בזק ושידורים) (בעל רישיון לשידורים), התשמ״ח–1987⁩ בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.

עוד באתר