Skip to main content

Rules1987

Section 13 of כללי התקשורת (בזק ושידורים) (בעל רישיון לשידורים), התשמ״ח–1987, זיהוי מישדר במקרים מסויימים.

This section is in פרק ב׳: שידורי בעל זכיון / חלק ב׳: חובות בעל זכיון בקיום שידורים עצמיים / סימן ב׳: אתיקה בשידור

13. זיהוי מישדר במקרים מסויימים

תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו־3, תשנ״ז

(א)בעל הזכיון לא ישדר מישדר הכולל ביטויים חזותיים, מילוליים או קוליים של אלימות, מין או סבל, אלא אם כן הוא מזוהה עובר לשידור ובמהלכו, מראשיתו ועד סופו, באופן שהוריהם של קטינים יוכלו למנוע מילדיהם לצפות במישדר האמור; זיהוי המישדר יהיה, באישור המועצה, באמצעות סימול גרפי מקובל או סימול אחר.

(ב)קיים מידע מהימן או חשש סביר כי מישדר כלשהו ישמש, כולו או חלקו, מושא של חיקוי לילדים ובני נוער וכי חיקוי כאמור עלול לגרום נזק גופני או נפשי למחקים או לבני אדם אחרים (להלן – מישדר מושא חיקוי), ישדר בעל הזכיון עובר לשידורו ובמהלכו אזהרה, קולית או חזותית, בדבר הנזק הצפוי כתוצאה מחיקויו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨כללי התקשורת (בזק ושידורים) (בעל רישיון לשידורים), התשמ״ח–1987⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring