סעיף 1 לחוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ״א–2020, השכר הממוצע – תיקון חוק הביטוח הלאומי – מס׳ 220 – הוראת שעה.

על אף האמור בהגדרה ”השכר הממוצע“ שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, ובסעיף 2 לאותו חוק, השכר הממוצע בשנת הכספים 2021 ובשנת הכספים 2022 יהיה השכר הממוצע ביום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020); ואולם, לעניין הקצבאות, התשלומים והמענקים המפורטים להלן, השכר הממוצע בשנת הכספים 2022 יהיה השכר הממוצע ביום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020), בתוספת 2.45%:

(1)קצבה חודשית לפי סעיף 4 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007;

(2)מענק לפי סעיף 6 לחוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש״ס–2000;

(3)תגמול חודשי לפי סעיף 2 לחוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ״ה–1995;

(4)תשלום מיוחד בעד יילוד שנקבע לפי הוראות סעיפים 62 ו־62א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

(5)קצבה חודשית לפי סעיף 3 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994;

(6)מענק הטבות לפי סעיף 17א לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992;

(7)קצבה חודשית שנקבעה לפי הוראות סעיף 7 לחוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ״ג–1992;

(8)הוצאות קבורה והוצאות אחזקה של מקום הקבורה והמצבה שנקבעו לפי הוראות סעיף 7ב לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970.