סעיף 138א לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, שליטה על ספינות במים הטריטוראליים של ישראל.

(I)רשות הנמלים, כמוגדרת בפקודת הנמלים, רשאית לאסור על כל אנייה מלהיכנס לשום מבוא־ים, שום חלק של מבוא־ים, או שום חלק של המים הטריטוריאליים של ישראל.

(II)רשות הנמלים, כמוגדרת בפקודת־הנמלים, רשאית להורות את רב־חובלה של אנייה, או שום אדם הממונה על אנייה או עובד בה – שבתחומי המים הטריטוריאליים של ישראל – ללכת אל כל מבוא־ים או כל מעגן או מקום־עגינה ליד רציף שבתחומי כל מבוא־ים של ישראל, ורשאית היא ליתן הוראות בדבר האופן והזמן שבהם ילך באנייתו אל שום אנייה, רצופת, מזח או מקום אחר בישראל, או יקרב אליהם או ינוח לצידם או ינוע מהם; בדבר האנייה, הרצופת, הרציף, המזח או המקום האחר שילך אליהם באנייתו, כדי להוריד בה או להעלות ממנה נוסעים, או לטעון בה או לפרוק ממנה סחורות; בדבר טיב הסחורות שיטען או יפורק אל, מן או ליד האנייה, הרצופת, הרציף, המזח, או בדבר דרך הורדתם של נוסעים או סחורות בשום אנייה או דרך העלתם ממנה.

רשות הנמלים תהיה רשאית גם להורות לרב־החובל או לכל אדם הממונה על אנייה או עובד בה, בתוך תחומי המים הטריטוריאליים של ישראל, לחזור ולהטעין כל סחורות, שפורקו בישראל או במים הטריטוריאליים, ואשר על פי דעת רשות הנמלים, לא היו צריכות להיפרק כן, או תהיה רשאית להורות לרב־החובל או לאדם האחר, האמור לעיל, לבלי לפרוק כל סחורות בישראל או במימיה הטריטוריאליים, או תהיה רשאית להורות לרב־החובל או לאדם האחר, האמור לעיל, להוציא מיד את האנייה מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, ולהורות את האורח שלפיו עליו לעשות כן.

(III)רב־חובלה של – או אדם הממונה על – שום אנייה, המפרים שום איסור שהותקן לפי תקנת־משנה (I) של התקנה הזאת, ורב־חובלה של אנייה, או שום אדם הממונה על אנייה או עובד בה, החדלים מלציית לשום הוראה, שניתנה לפי תקנת־משנה (II) של התקנה הזאת, יאשמו בעבירה על התקנה הזאת, ויהיו צפויים למאסר לפרק־זמן שלא יעלה על שמונה שנים או לקנס שלא יעלה על אלפיים לירות, או לאותם שני הענשים כאחד.

(IV)התקנה הזאת באה להוסיף על קביעותיה של פקודת הנמלים ולא לגרוע מהן.