סעיף 16 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, פקודות־מאסר.

(1)בלי לפגוע בשום כוחות, שהוענקו בכל חוק אחר, או בכוחות, שהוענקו בתקנה 72, רשאי כל שופט של בית־משפט שלום או כל קצין בעל כתב־מינוי בחילות הממשלה או כל שוטר ממונה על תחנת־משטרה להוציא כתב־פקודה לאסור כל אדם, שהוא יכול לחשוד בו חשד מסתבר כי עבר עבירה שעליה נדונים בבית־משפט צבאי, וכל כתב־פקודה כזה יהיה הרשאה לכל חבר לחילות הממשלה או כל שוטר או מוכתר או אדם פרטי לאסור אדם כזה.

(2)כדי להסיר ספק מצהירים בזה, שמתוך כפיפות לקביעותיה של תקנה 17 תחול פקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחפושים) על מאסרים שנעשו לפי הכוחות שהוענקו בתקנה הזאת; ולצרכיה של הפקודה ההיא יהיו רואים אדם, שאסרו חבר לחילות הממשלה או מוכתר או אדם פרטי מכוח תקפו של כתב־פקודה שהוצא לפי התקנה הזאת, כאדם שאסרו אדם פרטי ללא פקודה.