סעיף 42 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, פרוצידורה במקרה סניגוריה.

(1)נתלבן לבית־משפט – עם סיום עניין המשפט מצד הקטיגוריה – כי עניין המשפט יש בו כדי לחייב את הנאשם להשיב על האשמה כל־שהיא, ישאל אותו בית־המשפט אם רצונו להגיד מה־שהוא בתשובה על ההאשמה, או אם רצונו למסור עדות או לקרוא לעד כל־שהוא כדי ללמד זכות על עצמו, ובית־המשפט ישמע את עדותו של הנאשם (אם רצונו למסור עדות) ואת עדותם של כל עדים שנקראו ללמד זכות.

(2)אומר הנאשם שיש לו עדים, אלא שאינם נוכחים, רשאי בית־המשפט לדַחות – לפי ראות עיניו – את המשפט, וגם לנקוט – אם יראה לנכון – באמצעים כדי להשיג את בואם של אותם העדים.