סעיף 91 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, צמצומים במשלוחם ובהפצתם של חפצים מסויימים.

(1)שר הבטחון, או כל אדם שלו העביר שר הבטחון – לפי תקנת־משנה (3) – תפקיד מתפקידיו לפי התקנה הזאת, רשאים לקבוע בצו כי לא תישלחנה בדואר חבילות־דואר מאותו תיאור כל־שהוא, העשוי להיות נקוב בצו, מישראל לכל מחוז־חפץ שמחוץ לישראל, או לא תימסרנה בישראל, מקום שחבילות־דואר כאלה מתקבלות בישראל, אלא בהתאם לצו. ובמיוחד יכול כל צו כזה להורות – בדבר סוג חבילות־דואר כל־שהוא – ואולם מבלי לפגוע בכללות קביעותיה הקודמות של הפסקה הזאת – ששום חבילת־דואר של הסוג ההוא לא תישלח או תימסר כנ״ל, אלא מתוך הרשאה של תעודת־היתר, שתיערך בידי אותם רשות או אדם, העשויים להיות נקובים בצו, ובהתאם לתנאיה.

(2)שר הבטחון, או כל אדם שלו העביר שר הבטחון – לפי תקנת־משנה (3) – תפקיד מתפקידיו לפי התקנה הזאת, רשאים לקבוע קביעה בצו, כדי להבטיח כי – מתוך כפיפות לכל פיטורים העשויים להיקבע בצו, ופרט למקרים שבהתאם לאותם תנאים העשויים להיכלל בו – לא יישלחו שום תעודה, דמות תמונות, תצלום או חפץ אחר כל־שהוא, שיש בהם משום רישום ידיעה, ולא יובלו מישראל לכל מחוז חפץ שמחוץ לישראל שלא בדואר, או לו [צ״ל: לא] יובלו לתוך ישראל שלא בדואר ו – בלי לפגוע בקביעותיה הקודמות של הפסקה הזאת – יכול אותו צו –

(א)להיות נעשה על כל אותם חפצים הנ״ל או על מין או סוג מביניהם;

(ב)להורות, ביחס לכל החפצים הנדונים או מקצתם, ששום חפץ כזה, ושום חבילה העשוייה להכיל חפץ כזה לא תישלח ולא תובל כנ״ל, ולא תימסר למשלוח ולהובלה כנ״ל, באופן אחר שלא מכוח הרשאתה, ובהתאם לתנאיה, של תעודת־היתר, שהעניקוה אותם רשות או אדם, העשויים להיות ניקבים בצו.

(3)שר הבטחון רשאי להעביר – כדי אותו היקף ומתוך כפיפות לאותם צמצומים שהוא רואה אותם נאותים – את כל הכוחות שבידו, או כל אחד מהם, לפי תקנות־משנה (1) ו־(2), לאדם או לסוג של בני־אדם כל־שהם, שיהיו נקובים באותה העברה.

(4)לא יהיה, באחזית אדם כל־שהוא שום חפץ, כדי לשלחו או להובילו מתוך הפרת צו שניתן לפי התקנה הזאת.

(5)כל אדם המפר את התקנה הזאת, יאשם בעבירה על התקנות האלה.

פורסם צו ההגנה (שעת חירום) (איסור משלוח, מסירה והובלה של דבר הפוגע בבטחון המדינה) (מס׳ 2), התשנ״א–1991.