סעיף 25 לתקנות השיפוט הצבאי (סדרי הדין בבתי הדין הצבאיים), תשכ״ח–1968, בקשה לפקודת מעצר שלא במהלך הדיון.

(א)בקשה למתן פקודת מעצר לאחר שהוגש כתב אישום תהיה לפי טופס ב׳ שבתוספת.

(ב)הבקשה תוגש לנשיא בית הדין, או לאב בית הדין, במסירת שלושה עתקים ממנה למשרד הרישום.

(ג)נמסרה בקשה כאמור למשרד הרישום של בית־הדין בערכאה הראשונה ולא צויין על גביה אל מי היא מוגשת, יעביר קצין בית הדין את הבקשה לנשיא בית־הדין והוא יחליט אם ידון בה בעצמו או אם יעבירנה לאב בית־הדין כדי שידון בה.

(ד)החליט נשיא בית הדין או אב בית הדין לדון בבקשה בנוכחות בעלי הדין, יקבע את מקום הדיון ואת מועדו, וקצין בית הדין יזמין את בעלי הדין לדיון.

(ה)החלטת נשיא בית הדין או אב בית הדין תירשם על גבי הבקשה ותודע לבעלי הדין; ניתנה החלטה שלא בפני בעלי הדין יודיע להם על כך קצין בית הדין.

(ו)החלטת נשיא בית הדין או אב בית הדין להיעתר לבקשה תשמש כפקודת מעצר.