סעיף 228 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009, שיבוש הליכי משפט.

(א)העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין זה, ”הליך שיפוטי“ – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט.

(ב) (1)המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין או תחיקת ביטחון לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו – מאסר חמש שנים;

(2)המניע או מנסה להניע כאמור בפסקה (1) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג) (1)המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו – מאסר שבע שנים.

(2)המניע או מנסה להניע כאמור בפסקה (1) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר תשע שנים.

(ד)סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ג)(1) לא יחולו על מעשה הבא להעמיד אדם על זכותו לפי דין להימנע מעדות או ממסירת הודעה, או על מעשה הנעשה כדין במהלכם של משפט או חקירה.

(ה)באישום על מניעת הודעה או עדות או על חזרה מהודעה או מעדות לפי סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ג)(1) תהיה לנאשם הגנה, אם יוכיח שעשה את המעשה למען גילוי האמת או מניעת שקר.

(ו)המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ז)נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) או (ו) כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם –

(1)בעבירה לפי סעיף קטן (ב)(1) – מאסר שבע שנים;

(2)בעבירה לפי סעיף קטן (ב)(2) – מאסר עשר שנים;

(3)בעבירה לפי סעיף קטן (ג)(1) – מאסר עשר שנים;

(4)בעבירה לפי סעיף קטן (ג)(2) – מאסר ארבע עשרה שנים;

(5)בעבירה לפי סעיף קטן (ו) – מאסר חמש שנים.

(ח)הבודה ראיה, שלא בדרך של עדות שקר או של הדחה לעדות שקר, או המשתמש ביודעין בראיה בדויה כאמור, והכל בכוונה להטעות בית משפט בהליך שיפוטי, דינו – מאסר חמש שנים.