תקנות2011הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 2 לתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (היטל למניעת זיהום הים), התשע״א–2011, הגדרות.
2. הגדרות
בתקנות אלה –
”בקשה להיתר“ – כהגדרתה בתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התש״ן–1990 (להלן – תקנות מניעת זיהום הים);
”בעל היתר“ – מי שקיבל היתר על פי החוק;
”הזרמה“ – לרבות הטלה;
”היטל“ – היטל למניעת זיהום הים כאמור בסעיף 9א לחוק;
”היתר חירום“ – כמשמעותו בתקנה 9(ב) לתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים;
”חומר מזהם“ – חומר המצוי בשפכים שהוזרמו לים לפי היתר, המפורט בטור א׳ בטבלה שבתוספת;
”יושב ראש הוועדה“ – יושב ראש הוועדה למתן היתרים כאמור בסעיף 3 לחוק או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המשרד להגנת הסביבה לעניין תקנות אלה כולן או מקצתן;
”יחידת תשלום“ – סכום בשקלים חדשים לקילוגרם חומר מזהם כמפורט בטור ב׳ בטבלה שבתוספת;
”מפרץ חיפה“ – המים המצויים דרומית מזרחית מהקו שבין שתי הנקודות האלה בים התיכון: N 32°49′49″ E 34°57′51″ ו־N 32°55′09″ E 35°03′58″;
”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנה;
”שפכים“ – לרבות פסולת.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (היטל למניעת זיהום הים), התשע״א–2011 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.