Skip to main content

Regulations2011

Section 2 of תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (היטל למניעת זיהום הים), התשע״א–2011, הגדרות.

2. הגדרות

בתקנות אלה –

”בקשה להיתר“ – כהגדרתה בתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התש״ן–1990 (להלן – תקנות מניעת זיהום הים);

”בעל היתר“ – מי שקיבל היתר על פי החוק;

”הזרמה“ – לרבות הטלה;

”היטל“ – היטל למניעת זיהום הים כאמור בסעיף 9א לחוק;

”היתר חירום“ – כמשמעותו בתקנה 9(ב) לתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים;

”חומר מזהם“ – חומר המצוי בשפכים שהוזרמו לים לפי היתר, המפורט בטור א׳ בטבלה שבתוספת;

”יושב ראש הוועדה“ – יושב ראש הוועדה למתן היתרים כאמור בסעיף 3 לחוק או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המשרד להגנת הסביבה לעניין תקנות אלה כולן או מקצתן;

”יחידת תשלום“ – סכום בשקלים חדשים לקילוגרם חומר מזהם כמפורט בטור ב׳ בטבלה שבתוספת;

”מפרץ חיפה“ – המים המצויים דרומית מזרחית מהקו שבין שתי הנקודות האלה בים התיכון: N 32°49′49″ E 34°57′51″ ו־N 32°55′09″ E 35°03′58″;

”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנה;

”שפכים“ – לרבות פסולת.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (היטל למניעת זיהום הים), התשע״א–2011⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring