סעיף 25 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954, אישור מקומות שיקום מקצועי והכשרה מקצועית.

המקומות המפורטים להלן מאושרים בזה לענין סעיף 16(א)(2) לחוק:

(1)מקום שניתן בו שיקום מקצועי;

(2)מקום שניתנת בו הכשרה מקצועית ונתקיים בו אחד מאלה:

(א)מועסק בו אדם בהכשרה מעשית במקצוע הנלמד לפחות 8 שעות בשבוע (להלן – הכשרה מעשית);

(ב)ניתנים בו הכשרה מעשית או שיעורי מקצוע לפי חוק החניכות, תשי״ג–1953 או לפי חוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953;

(3)קיבוץ – לגבי עולה העובד ללא תמורה בקיבוץ, בשעות העבודה בלבד, בתקופה שעד 12 חודשים מיום עלייתו, ובתנאי שבתקופה זו הוא לומד באולפן;

(4)מוסד להשכלה גבוהה – לגבי עולה, העוסק ללא תמורה במחקר או בלימוד, בתחום מקצועו או מומחיותו, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהתקופה האמורה חלה תוך עשרים וארבעה חדשים מיום עלייתו;

(5)מוסד רפואי – לגבי עולה בעל השכלה רפואית העובד ללא תמורה, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהתקופה האמורה חלה תוך עשרים וארבעה חודשים מיום עלייתו.

לענין תקנה זו –

”עולה“ – תושב ישראל שעלה לפי חוק השבות, התש״י–1950;

”מוסד להשכלה גבוהה“ – מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958;

”מוסד רפואי“ – בית חולים ציבורי כמשמעותו בתקנות בריאות העם (אישפוז בבית חולים), התשמ״א–1980, וקופת חולים כמשמעותה בחוק מס מקביל, התשל״ג–1973.