תקנות1954הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954, הפחתת דמי הביטוח או הגדלתם.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ראשון: שיעור דמי הביטוח
6. הפחתת דמי הביטוח או הגדלתם
תיקון: תשט״ו, תשי״ח־2, תש״ך־2, תשכ״א, תשכ״ד־2, תשכ״ז־3, תשל״ב־2, תשל״ה־2, תש״ם, תשמ״ב, תשמ״ב־2
(א)בתקנה זו –
”תקופת האיזון“ – תקופה של שנתיים רצופות; הראשונה בתקופות ראשיתה ביום כ״ב באדר ב׳ תשי״ט (1 באפריל 1959); לגבי התקופה שראשיתה ביום ד׳ בניסן תשל״ט (1 באפריל 1979) וסיומה ביום כ״ה באדר ב׳ התשמ״א (31 במרס 1981) תהא התקופה של שנה אחת בלבד, ולאחריה תקופות של שנתיים רצופות;
”שיעור הפגיעה“ – היחס שבין דמי הפגיעה ששולמו לעובדי מפעל גדול תוך תקופת האיזון לבין דמי הביטוח ששולמו תוך אותה התקופה ובעדה על ידי המעביד של אותו המפעל;
”שיעור הפגיעה הממוצע“ – היחס בין סך הכל של דמי הפגיעה ששולמו לעובדים בעשרה מפעלים גדולים לפחות המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון לבין סך הכל של דמי הביטוח ששולמו מאת מעבידיהם של המפעלים כאמור תוך אותה תקופה ובעדה;
לענין קביעת היחס כאמור יובאו בחשבון רק מפעלים גדולים שבתקופת האיזון המשיכו בפעילותם הרגילה לפחות 15 חודש, ואם תקופת האיזון היתה בת שנה אחת – המשיכו בפעולתם הרגילה לפחות 8 חדשים;
לא היו עשרה מפעלים גדולים המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון, יובאו בחשבון גם כל המפעלים הגדולים המשלמים דמי ביטוח בשיעורים הקרובים ביותר, כלפי מעלה וכלפי מטה, לשיעורים המשתלמים על ידי המפעלים הגדולים שהובאו בחשבון;
”מפעל גדול“ – מפעל המעסיק תוך שנת כספים שלמה בתכוף לתקופת האיזון עובדים שבעדם משתלם שכר עבודה, שמספרם לפחות 100 בממוצע לחודש או לפחות 50 בכל אחד מחדשי השנה;
”מפעל“ לענין תקנה זו – מפעל המסווג בתוספת הראשונה בקבוצות וסעיפי סיכון בענפים: 0, 1, 2, 3, 4, 5, 7.
(ב)סוטה שיעור הפגיעה במפעל גדול, בסכום של תקופת האיזון, ב־30% לפחות משיעור הפגיעה הממוצע ובמשך תקופת האיזון לא חל שינוי בסעיף הסיכון לפיו סווג המפעל, יופחתו או יוגדלו דמי הביטוח ששולמו תוך תקופת האיזון ובעדה, לפי הענין, ב־20% לגבי התקופה בה חלה הסטיה.
(ג)בחישוב שיעור הפגיעה ושיעור הפגיעה הממוצע לא יובאו בחשבון דמי פגיעה ששולמו בהתאם לסעיף 36 לחוק.
(ד) (1)המוסד יחליט על הפחתה או הגדלה של דמי הביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) תוך עשרים חדשים מתום תקופת האיזון; החליט המוסד על הפחתה בדמי הביטוח, תבוצע ההפחתה תוך שלושה חדשים מתאריך ההחלטה, תוך מתן עדיפות בטיפול למפעל שמעבידו הגיש למוסד בקשה להפחתה; חייב המעביד דמי ביטוח, רשאי המוסד לקזז את סכום ההפחתה כאמור מחוב דמי הביטוח של המעביד.
(2)על אף האמור בפסקה (1) החלטה של המוסד על הפחתה או הגדלה של דמי ביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) לגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום י״ד בניסן תש״ם (1 באפריל 1980) ולגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום כ״ה באדר ב׳ התשמ״א (1 באפריל 1981) תינתן תוך עשרים וארבעה חדשים מתום תקופת האיזון האמורה וההפחתה תבוצע תוך ארבעה חדשים מתאריך ההחלטה.
(ה)(בוטלה).
(ו)המוסד יפרסם בירחון העבודה והביטוח הלאומי תוך חודש ימים לאחר 18 החדשים מתום תקופת האיזון את שיעור הפגיעה הממוצע.
(ז)הוראות תקנה זו אינן חלות –
(1)אם המעביד משלם דמי ביטוח לפי שיעור שנקבע בתקנה 5 או לפי שיעור ממוצע למפעל מורכב כאמור בתקנה 3א;
(2)אם נתמלאו לגבי מעביד התנאים המפורטים בסעיף 162 לחוק והוא אושר לכך על ידי שר העבודה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.