סעיף 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר), התשס״ה–2005, הגדרות.

בתקנות אלה –

”אזור סיכוני לייזר“ – אזור שבו מופקת קרינת לייזר והחשיפה הצפויה בו בפעילות שגרתית, בתקלה או בתאונה עלולה לעבור את החשיפה המרבית המותרת;

”בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות“ – בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות שמבצעת מעבדה מאושרת במקום עבודה שבו מפעילים מוצרי לייזר, כמפורט בתוספת הראשונה;

”בודק מאושר“ – מי שאושר על ידי מפקח עבודה ראשי לפי תקנה 8 לבצע פעולות כמפורט בתוספת הראשונה;

”גבול הפליטה הנגישה“ (accessible emission limit) – רמת הפליטה המרבית של קרינה המותרת ממוצר לייזר על פי סיווג רמת הסיכון שלו, כמפורט בתוספת השניה;

”גוף מחקר ופיתוח“ – מוסד בעל תשתית ויכולת מדעית וטכנולוגית לביצוע מחקר ופיתוח במוצרי לייזר מסוכנים, לרבות שינויים ברמת הסיכון שלהם, שהוכר על ידי מפקח עבודה ראשי, בכתב, כגוף מחקר ופיתוח;

”חשיפה מרבית מותרת“ (maximum permissible exposure) – הרמה המרבית של קרינת לייזר שאדם יכול להיחשף לה, בתנאים רגילים, בלי להינזק בעיניו או בעורו, נזק מיידי או נזק מאוחר, כקבוע בתקן;

”חשיפה תעסוקתית“ – חשיפת גופו של אדם לקרינת לייזר עקב עבודה, הכשרה מקצועית, לימודים או מחקר;

”מוצר לייזר“ – התקן, מכשיר או מכונה הפולטים קרינת לייזר, לרבות התקן, מכשיר או מכונה פולטי קרינת לייזר כאמור שאינם מוצרים מוגמרים;

”מוצר לייזר מסוכן“ – מוצר לייזר המסווג ברמת סיכון 3R, הפולט קרינת לייזר שאינה בתחום האור הנראה, או מוצר לייזר המסווג ברמת סיכון 3b או 4;

”מחזיק במקום עבודה“ – כל אחד מאלה:

(1)במפעל – הבעל או התופש כמפורט בסעיפים 219 עד 221 לפקודה;

(2)בעל מקום העבודה;

(3)המנהל בפועל את מקום העבודה;

(4)מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל מקום העבודה;

(5)המנהל בפועל של התאגיד, אם המפעל מצוי בבעלות תאגיד;

”מכון להדרכה“ – מי שאושר על ידי מפקח עבודה ראשי לבצע הכשרה והדרכה לפי תקנה 11;

”ממונה על בטיחות לייזר“ – מי שאושר על ידי מפקח עבודה אזורי לפי תקנה 6;

”מעבדה מאושרת“ – מי שאושר על ידי מפקח עבודה ראשי לפי תקנה 9 לבצע פעולות כמפורט בתוספת הראשונה;

”מעביד“ – לרבות מחזיק במקום עבודה שמבוצעות בו עבודות במוצרי לייזר מסוכנים וכן עוסק עצמאי המפעיל מוצרי לייזר מסוכנים;

”מפקח עבודה אזורי“, ”מפקח עבודה ראשי“ – כמשמעותם בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954 (להלן – חוק ארגון הפיקוח);

”מקום עבודה“ – מפעל או כל מקום עבודה אחר שמפעילים, משתמשים או מייצרים בו מוצרי לייזר מסוכנים וקיים בו אתר אחד לפחות שהוא אזור סיכוני לייזר;

”עובד בסיכוני לייזר“ – אדם העובד במקום עבודה והעשוי להימצא באזור סיכוני לייזר, לרבות סטודנט, תלמיד, חוקר, מתנדב וכל מי שנמצא במקום העבודה באופן סדיר לצורך עבודתו או הכשרתו המקצועית;

”קרינת אור“ – קרינה אלקטרומגנטית בתחום אורכי הגל שבין ‎180 nm ל־‎1 mm, הכוללת את תחום האור העל־סגול (אורכי גל קצרים מ־‎400 nm) תחום האור הנראה (‎400 nm‏ – ‎700 nm) ותחום האור התת־אדום (מעל ‎700 nm);

”קרינת לייזר“ (Light Amplification by Stimulated Emission of Radiation) – קרינת אור קוהרנטית, המרוכזת בתחום צר של אורכי גל, המיוצרת או מוגברת באמצעות תהליך מבוקר של פליטת קרינה מאולצת;

”רמת סיכון“ – סיווג הסיכון של מוצרי לייזר על פי גבול הפליטה הנגישה שלהם; הסיווג האיכותי לרמות סיכון מפורט בתוספת השניה; המדדים הפיסיקליים המחייבים לסווג רמות הסיכון קבועים בתקן;

”שינוי מהותי“ – שינוי העשוי להעלות את רמת הסיכון של מוצר לייזר לרמה של מוצר לייזר מסוכן או להרחיב משמעותית את אזור סיכוני הלייזר של המוצר;

”תקן“ – תקן ישראלי, ת״י 1249 חלק 1 מוצרי לייזר: בטיחות מוצרים, מיון ציוד, דרישות וגיליון הדרכה, כמשמעותו בחוק התקנים, התשי״ג–1953, המופקד לעיון הציבור במרכז המידע במוסד לבטיחות ולגיהות בתל אביב ואצל מפקח העבודה הראשי במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה בירושלים.