חוקהנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 23 לחוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, תכנית התכנון המפורטת.
הסעיף הזה נמצא תחת הפרק השלישי תכניות התכנון
23. תכנית התכנון המפורטת
(1)לאחר אשור תכניות התכנון הכלליות עבור הערים, יש להכין תכנית תכנון מפורטת לחלקים השונים של תכניות התכנון הכללית.
(2)לגבי הערים הקטנות והכפרים יש להכין תכנית תכנון כללית ומפורטת.
(3) (א)הועדה המקומית רשאית להכין, בכל זמן שהוא, תכנית תכנון מפורטת עבור קרקע הנמצאת באזור התכנון שלה או להסכים לכל תכנית מוצעת ע״י כל בעלי קרקע או זו או חלק מהם עם או בלי תקון לתכנית. אך אין לבצע תכנית זו אלא לאחר קבלת הסכמת הועדה המחוזית שתהיה רשאית לסרב לאשר את התכנית כל עוד לא יוכנסו בה שנויים ויחולו לגביה התנאים שתמצא לנכון;
(ב)באם יתגלעו חלוקי־דעת בין הועדה המקומית והועדה המחוזית בקשר לכל תכנית מפורטת שהוגשה בהתאם לס״ק הקודם, תועבר התכנית למועצת התכנון העליונה שהחלטתה בנדון תהיה סופית.
(4)תכנית התכנון המפורטת כוללת, במידת הצורך, סקר על המפוי כל המפות וחומר מפורט אחר שיש בהם צורך.
(5)ניתן לכלול בתכנית התכנון המפורטת את כל הפרטים הכלולים בס״ק (2) של סעיף 19 לחוק זה, כמו כן עליה להכיל באופן מיוחד את הפרטים הבאים:–
(א)קביעת מקומות החנויות והשווקים ובתי־הספר ומקומות התפילה ואולמות האסיפות ובתי הקולנוע ומקומות הטיול;
(ב)קביעת מקומות הרחובות וחניית המכוניות ותחנות הרכבת והאוטובוסים והמכוניות הצבוריות והפרטיות והשרותים הצבוריים והפרטיים;
(ג)קביעת מקומות הבנינים וקווי הבנין והמרחקים בין הבנינים והצורה והגבול התחתון לשטח הקרקע ואורך החזית של הקרקע והגרז׳ים בתוך החלקה ומקומות הבנינים בעלי תפקידים מיוחדים;
(ד)קביעת המקומות שיש עליהם פקוח ומגבלות מבחינת הבנין כגון: הנדסת הבנין, הצורה החיצונית לבנינים וסוגי החומרים המשמשים להקמתם;
(ה)קביעת האזורים שאין לבנותם ולפתחם באופן תמידי;
(ו)קביעת מקומות הקרקע העומדת להפקעה, כגון:–
(1)איזו קרקע קבועה בתכנית לצורך השמוש של הממשלה או השלטון המקומי או הצרכים הצבוריים;
(2)איזו קרקע כלולה באזור הקבוע לשקום בתכנית התכנון, או איזור קרקע סמוכה לאיזור זה, או איזה איזור שיש לבצע או חלוקה מחדש;
(3)איזור קרקע נוספת עומדת להפקעה, לדעת הועדה המקומית לתכנון ערים, לשם הבטחת השמוש בה לצרכים הקבועים בתכנית.
(6)ניתן לכלול בתכנית התכנון המפורטת איזור כלשהו, שלדעת הועדה המקומית לתכנון ובאשור הועדה המחוזית לתכנון, הזקוק כולו לתכנון או לתכנון מחדש, לצרכים הבאים:–
(א)מפוי מחדש עפ״י יסודות חדשים עקב היות האזור ישן או בעל תכנון גרוע;
(ב)לצורך שנוי מקומות המגורים והתעשיות;
(ג)לצורך בצוע מטרה כלשהי הכלולה בתכנית.
(7)אין לכלול בתכנית התכנון קרקע להפקעה אם לדעת הוועדות המקומית והמחוזית לתכנון אין לבצע הפקעה זו תוך 7 שנים מיום אשור תכנית זו.
(8)אם כעבור 7 שנים לא הפקיעה הועדה המקומית לתכנון ערים חלקת קרקע המיועדת להפקעה, רשאי בעל הקרקע לפנות בכתב לועדה המקומית לתכנון ערים ולבקש להחזיר לו את הקרקע. ובאם כעבור 6 חדשים מתאריך הפניה לא החזירה הועדה המקומית את הקרקע לבעליה, תבוטל המגבלה שהוטלה על הקרקע בתור מיועדת להפקעה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.