סעיף 28 לחוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, תכניות חלוקת הקרקעות.

(1)על אף האמור בכל חוק או חיקוק אחר, אף אדם אינו רשאי לחלק קרקע או לרשום אצל רשם הקרקעות חלוקתה של קרקע, הכלולה באיזור תכנון, לחלקות ששטח כל אחת מהן הוא פחות מ־10 דונמים אלא על פי תכנית חלוקה מאושרת ע״י הועדה המקומית וכל חלוקת קרקע הנמצאת באיזור תכנון וכל רישום שיבוצע לגביה בניגוד להוראות סעיף זה יחשב כבטל בין אם קיימת תכנית תכנון מאושרת ובין אם לאו כל עוד האזור נחשב כאיזור תכנון וכל ההחלטות הניתנות ע״י הועדה המוסמכת בנדון נחשבות להחלטיות ואין לערער עליהן בכל צורה שהיא.

(2)כל תכנית חלוקה של קרקע הנמצאת באיזור תכנון צ״ל מתאימה לתכנית התכנון המפורטת והמאושרת ללא אפשרות ערעור של אותו האיזור.

(3)יש לסמן על תכנית חלוקה את גבולות הקרקע שעבורה הוכנה התכנית וכן הדרכים המאושרת בתכנית התכנון המפורטת לאיזור שבו נמצאת הקרקע והדרכים המוצעות וקווי הגבהים השווים וכל הענינים האחרים שתדרוש הועדה המקומית לתכנון ערים כדי להבטיח שתכנית החלוקה תתאים לתכנית התכנון המפורטת והמאושרת כולל כל הענינים הנזכרים בס״ק (5) של סעיף 23 לחוק זה.

(4)הבעלים של קרקע הנמצאת באיזור הכלול בתכנית תכנון מאושרת רשאי, ויהיה חייב אם בקשה זאת ממנו הועדה המקומית בכתב, להגיש לועדה, תוך הזמן הקבוע בהודעה בכתב, תכנית חלוקה לקרקע הנ״ל לשם אשור. ובמקרה של סרוב הבעלים לבצע את בקשת הועדה המקומית תוך הזמן הקבוע בהודעה, הועדה תהיה רשאית לבקש ממי שתמצא לנכון, להכין תכנית החלוקה הדרושה על חשבונם של הבעלים ותגבה את כל האגרות וההוצאות במקרה זה באותה הצורה בה גובים את מסי העיריה.

(5)יש לקבל את הסכמת הועדה המקומית לכל חלוקה מהחלוקות, המסומנות בתכנית החלוקה, והנמצאת על דרך מאושרת או מוצעת.

(6)על אף האמור בכל חוק אחר, אין לחלק קרקע בנויה או פנויה בצורה הסותרת את הוראות תכנון האזור שבו היא נמצאת.