סעיף 417 להחוק הפלילי הירדני, חוק מס׳ 16 לשנת 1960, סעיף 417.

המניע אדם למסור לו רכוש דניידי או דלא ניידי, או מסמך המכיל התחייבות או ויתור על חוב והוא שם ידו עליהם במרמה:–

(1)בהשתמשו בטענה העשויה להביא את הנפגע להאמין בקיום תוכנית או מאורע או דבר אחר שלא קיימים למעשה, או להאמין בהשגת רווח דמיוני או בתשלום סכום כסף אשר קיבל במרמה או בקיום חשבון, שהוא מזוייף – או,

(2)בהשתמשו בנכסי דניידי או דלא ניידי בידיעה שאין לו זכות להשתמש בהם – או,

(3)בייחסו לעצמו שם או תואר כוזבים,

דינו מאסר משלושה חודשים עד שלוש שנים וקנס מחמישה דינרים עד חמישים דינרים.