סעיף 5 לפקודת הפטנטים, סימני האמצאה, זכות יוצרים וסימני המסחר (שעת חירום), 1939, פעולתה של המלחמה על פטנטים ורישום סימני אמצאה, וסימני מסחר.

(1)למרות הוראות סעיף 3 מפקודת המסחר עם האויב, 1939, או בכל תקנת חוק בנוגע למשא ומתן של עסק עם אויבים או לטובתם, מותר יהיה, בהתחשב עם הוראות הפקודה הזאת –

(א)ליתן פטנט עפ״י פקודת הפטנטים וסימני האמצאה;

(ב)לרשום סימן אמצאה עפ״י הפקודה הנ״ל; או

(ג)לרשום סימן מסחרי עפ״י פקודת סימני המסחר, 1938,

עפ״י בקשתו של אויב:

בתנאי כי מקום שניתן סימן מסחרי או נרשם סימן אמצאה כאמור לעיל, על יסוד בקשתו של אויב, –

(א)לא יהא בעל הפטנט או האדם הרשום זכאי לדרוש כי יימסרו הפטנט או תעודת הפטנט או תעודת הרישום, כפי שהענין יחייב, וכן

(ב)יהיו הפטנט או הזכויות המסורות עפ״י הרישום כפופים להוראות המתאימות של כל חוק הנוהג בנוגע לרכושו של אויב.

(2)כל צו שניתן ע״י שר המשפטים עפ״י סעיף 52(4) מפקודת הפטנטים וסימני האמצאה ועפ״י סעיף 41 מפקודת סימני המסחר, 1938, לא יחדל להיות לו תוקף לגבי כל ארץ מן הארצות הכלולות בצוויים אלה מחמת שישראל נמצאת במצב מלחמה עם אותה ארץ.

(3)רשאי הרושם בכל מקרה אשר בו רצוי לדעתו לעשות כן, לשם טובת הצבור, לסרב לנקוט בפעולה משפטית או להפסיק בנקיטת פעולות משפטיות ביחס לבקשתו של אויב לפטנט או לרישום סימן אמצאה או סימן מסחרי.

(4)שום פעולה הדרושה למתן פטנט או לרישום סימן אמצאה לא תחשב כהפרת כל הוראה מהוראות סעיף 3 מפקודת המסחר עם האויב, 1939, או כל תקנת חוק בנוגע למשא ומתן של עסק עם אויבים או לטובתם, בין שניתן הפטנט או נרשם סימן האמצאה ובין שלא ניתנו או נרשמו.

(5)כל מקום בסעיף זה שבו מדובר על בקשת אויב, יפורש כאילו כוללין בו גם בקשתו של אויב במשותף עם אדם אחר בין שהוא אויב ובין שאינו אויב.