תקנות2006הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לתקנות עובדים זרים (דמי היתר), התשס״ו–2006, הגדרות.
1. הגדרות
תיקון: תשע״ז, תשפ״ה, תשפ״ה־2
בתקנות אלה –
”דמי היתר“ – כמשמעותם בסעיף 1י1(ב) לחוק;
”היתר“ – היתר להעסקת עובד זר בענף הבנין לפי הוראות סעיף 1יג לחוק;
”התקשרות בין־לאומית“ – (פקעה);
”מעסיק“ – בעל היתר להעסקת עובדים זרים מתוך המכסה המרבית להעסקת עובדים זרים בענף הבניין שקובעת הממשלה, לרבות קבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים זרים, לפי סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996;
”עובד זר יומי“ – אזרח מדינה הגובלת בישראל, שהוא עובד זר המועסק כדין בישראל והיוצא, דרך כלל, את ישראל למקום מגוריו באותה מדינה בתום יום העבודה;
”קבלן כוח אדם“ – (פקעה);
”התקופה הקובעת“ – (פקעה).
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות עובדים זרים (דמי היתר), התשס״ו–2006 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.