סעיף 10 לצו בדבר שיקים ללא כיסוי (יהודה והשומרון) (מס׳ 1024), התשמ״ב–1982, ערר.

(א)לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לערור לועדת עררים כמשמעותה בצו בדבר ועדות עררים (יהודה והשומרון) (מס׳ 172), תשכ״ח–1967 ולבקש שתבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:

(1)הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;

(2)הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שניים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א;

(3)ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח ההסכם איתו.

(ב)לא יהוו עילה לערר או לביטול הבאת שיק במנין השיקים שסורבו –

(1)פגם שנפל בהתראה;

(2)אי קבלת התראה, ובלבד שהבנק שלח התראה.