הנוסח המלא של צו בדבר ועדות עררים (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 172), תשכ״ח–1967, ב-18 סעיפים.

תוקם באזור ועדת עררים אחת או יותר אשר מסמכותה לדון בעררים על החלטות שניתנו לפי אחד מן הצווים שמפורטים בתוספת לצו זה, או בכל עניין אחר בו הוסמכה לדון בצו או בתחיקת משנה שהוצאה מכוחו.

מפקד כוחות צה״ל באזור ימנה:–

(1)מספר אנשים, ובתוכם בעלי הכשרה משפטית, להיות חברים בועדות עררים;

(2)אחד מחברי ועדות העררים, בעל הכשרה משפטית, להיות נגיד ועדות העררים (להלן – הנגיד);

(3)אחד מחברי ועדות העררים, בעל הכשרה משפטית, לכהן כנגיד תורן של ועדות העררים, אשר ימלא את תפקידיו של הנגיד בהעדרו.

(א) (1)הנגיד יקבע מותבים של שלושה, מבין חברי ועדות העררים, להיות כל אחד מהם ועדת עררים לענין צו זה.

(2)אחד מחברי הועדה בעל הכשרה משפטית המתמנים למותב מסוים ימונה יושב־ראש.

(3)בכל מותב יהיה לפחות חבר אחד שהוא בעל הכשרה משפטית.

(ב)הנגיד רשאי לקבוע כי הוא יהיה יושב־ראש מותב של ועדת עררים.

(ג)הנגיד יקבע את סדרי המינהל לגבי כל המותבים.

(א)הנגיד ימנה, מבין חברי ועדות העררים, חברים, בעלי הכשרה משפטית, אשר ישבו כועדת עררים של דן יחיד.

(ב)הנגיד רשאי לקבוע כי הוא יכהן כועדת עררים של דן יחיד.

(ג)הנגיד יקבע את סדרי המינהל של ועדת העררים של דן יחיד.

(א)הוגש ערר, רשאים הנגיד או ועדת העררים, בין מיוזמתם ובין לבקשת בעל דין, לקבוע כי הדיון המקדמי בערר וכן בדיון בבקשות לסעדי ביניים ולאישור ומתן תוקף של החלטה להסכמי פשרה בין הצדדים, יתקיים בפני דן יחיד.

(ב)הוגש ערר על החלטה לפי חוק הבלו על מוצרים מקומיים, מס׳ 16 לשנת 1963 והתקנות לפיו או על החלטה לפי חוק מס הכנסה, מס׳ 25 לשנת 1964, והסכום השנוי במחלוקת אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים, רשאים הנגיד או ועדת העררים, בין מיוזמתם ובין לבקשת בעל דין, לקבוע כי הערר ידון בפני ועדת עררים של דן יחיד. ראש המינהל האזרחי מוסמך לשנות את הסכום הנקוב בסעיף קטן זה בהודעה שתנתן על ידו.

(ב1)הוגש ערר על קביעה לפי סעיפים 6א או 6ב לצו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס׳ 59), התשכ״ז–1967, כאמור בפרט 2 בתוספת, וכן על קביעה לפי פרט 34 לתוספת, יתקיים הדיון בערר בפני דן יחיד, אלא אם מצא הנגיד להורות אחרת מטעמים שיירשמו.

(ג)בהסכמת הצדדים, רשאי הנגיד להורות כי דיון בערר, כמשמעותו בצו זה, יתקיים בפני דן יחיד. החל הדיון בערר, רשאי יושב ראש המותב, בהסכמת הצדדים, להורות כאמור.

(ד)הועבר דיון בערר לדן יחיד על פי סעיפים קטנים (א) או (ג), רשאי הוא להמשיך בו מן השלב בו הופסק, וכן רשאי הוא, בכל שלב משלבי הדיון, להורות על העברתו למותב, אם ראה שמן הצדק לעשות כן.

(ה)לדן יחיד תהיינה הסמכויות המוקנות לועדת העררים, בשינויים המחייבים, זולת אם נקבע אחרת בצו זה.

(הוראת שעה מיום 3.6.2025 עד יום 31.12.2027):

(א)לעניין סעיף זה –

”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת.

(ב)הוגש ערר, רשאי יושב ראש מותב ועדת העררים הדנה בערר להורות כי הדיונים בערר, כולם או מקצתם, לרבות דיונים בהם נשמעים עדים, ייערכו בהיוועדות חזותית, בשיחת ועידה או בכל אמצעי טכנולוגי אחר.

(ג)דיונים בהיוועדות חזותית כאמור בסעיף קטן (ב) יתקיימו בהתאם להוראות שייקבעו על ידי יושב ראש מותב ועדת העררים.

(ד)בדיון בו נמסרת עדותו של עד, תתאפשר היוועדות חזותית, אם בין השאר –

(1)במקום בו מוסר העד את עדותו ובאולם בו מתכנסת ועדת העררים קיים מכשור המאפשר לעד לראות ולשמוע במהלך עדותו את המתרחש באולם בו נדון הערר, אם קבעה ועדת העררים כי הדבר דרוש בנסיבות העניין;

(2)מצלמה המאפשרת צילום תקריב של מסמכים;

(3)לכל אחד מהחברים בוועדת העררים מסך צפייה אישי המאפשר להם לצפות בעד בעת מסירת עדותו או קיים מסך מרכזי באולם בו מתכנסת ועדת העררים.

(ה)הורה יושב הראש מותב ועדת העררים כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי יושב ראש המותב, לפי בקשת אחד מחברי ועדת העררים או מי מהצדדים, לשנות את החלטתו, ולהורות כי דיון מסוים או כלל הדיונים בערר, ייערכו שלא באמצעות היוועדות חזותית. סבר יושב ראש המותב בכל עת, כי התנאים שחייבו את קיומו של הדיון שלא בהיוועדות חזותית אינם תקפים עוד, רשאי לשוב ולהורות כאמור בסעיף קטן (ב).

(ו)הגיש מי מהצדדים להליך בקשה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאי יושב הראש מותב ועדת העררים לקבל את הבקשה ולהורות כאמור בסעיף קטן (ה) או לדחותה מנימוקים שיירשמו.

תחום סמכותה של ועדת עררים יהיה כל האזור, וכל ועדת עררים תהיה רשאית לדון בכל נושא שבסמכותה מכוח צו זה, אולם הנגיד רשאי להגביל, בהוראה בכתב, סמכותה של ועדת עררים מסויימת לחלק מסוים של האזור, לסוג נושאים או לנושא מסוים, למשך זמן מוגדר או בדרך אחרת.

נבצר מיושב־ראש, או מחבר, של ועדת עררים להמשיך בכהונתו או נעדר משתי ישיבות רצופות – רשאי הנגיד להחליפו באחר והדיון בערר יימשך מן השלב בו הופסק, אלא אם הורתה ועדת העררים אחרת.

עם תום דיוניה רשאית ועדת עררים להמליץ בפני מפקד כוחות צה״ל באזור לבטל פעולה עליה הוגש הערר, לשנותה או ליתן כל החלטה אחרת שהרשות אשר על פעולתה עוררים היתה מוסמכת לעשותה. לא המליצה כאמור או לא קבל מפקד כוחות צה״ל באזור המלצתה או כל חלק ממנה, תשאר הפעולה עליה עוררים – בעינה.

בפעולתם כחברי ועדת עררים – אין על חברי הועדה מרות זולת מרותם של כל דין או תחיקת בטחון ואין הם כפופים למרות מפקד.

(א)ועדת עררים לא תהיה קשורה בדיני הראיות ובסדרי הדין, זולת אלה שנקבעו בצו זה, ותקבע את סדרי הדין שלה – בכפוף לסעיפים קטנים (ב) עד (ב2) – ובלבד שתובטח זכותו של כל עורר להופיע בפניה, כדי להביא את ראיותיו וטענותיו, או להיות מיוצג בפניה למטרה זו על־ידי עורך־דין.

(ב)ראש המינהל האזרחי רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דין בתקנות, לרבות קביעת מועדים לעררים והארכתם, פסיקת הוצאות ושכר לעדים ופסיקת הוצאות הדיון לטובת בעל דין או לטובת אוצר המינהל האזרחי, הכל באופן המבטיח לדעתו את הבאתן לידיעת הנוגעים בדבר, וכן הוא רשאי להורות על פרסומן. אולם אי־פרסום הוראה כל שהיא בדבר סדרי דין לא יגרע מחוקיות ההוראה.

(ב1)אין אדם חייב למסור, וועדת עררים לא תקבל, ראיה, אם מפקד צבאי הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בבטחון האזור או בענין ציבורי חשוב.

(ב2)בהליכים בפני ועדת עררים, רשאית הועדה לקבל ראיה, אף שלא בנוכחות העורר או בר־כוחו או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיינה בראיה או שמעה טענות, אף שלא בנוכחות העורר או בא־כוחו, שוכנעה, שגילוי הראיה לעורר או לבא־כוחו עלול לפגוע בבטחון האזור או בענין ציבורי חשוב. הוראה זו אינה גורעת מכל זכות שלא למסור ראיה לפי סעיף קטן (ב1).

(ג)לוועדת עררים יהיו כל הסמכויות הדרושות בדבר הזמנת עדים והשבעתם, כפיית הופעה והצגת מסמכים ובזיון בית המשפט, הנתונות לבית משפט צבאי לפי הוראות סעיף 17 לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 378), התש״ל–1970.

(ד)יו״ר הועדה יקבע את המקום לקיום דיוניה.

(ה)ועדת עררים רשאית להחליט בכל שלב מדיוניה לקיים את הדיונים בדלתיים סגורות.

(ו)יו״ר הועדה – או מי שיתמנה על־ידיו – ינהל את פרוטוקול ישיבות ועדת העררים בהן מובאות ראיות או מענות של צד להליכים.

(ז)המלצות ועדת עררים יינתנו בכתב וייחתמו על־ידי כל חבריה.

(ח)ועדת עררים חייבת לנמק המלצותיה, זולת החלטות ביניים.

(ט)המלצת ועדת עררים יכולה שתינתן פה אחד או ברוב דעות.

(י)המלצות ועדת העררים תועברנה למפקד כוחות צה״ל באזור.

מפקד האזור רשאי לקבוע בתקנות, אגרות שיש לשלם בועדות עררים.

(א)הגשת ערר תמנע ביצוע פעולה שנעשית מכוח צו, זולת אם ציווה על־כך הנגיד – לפני שקבע את המותב שישמע את הערר – או יושב־ראש הועדה – לאחר שנקבע המותב.

(ב)הנגיד או יושב־ראש הועדה, לפי הענין, רשאים לקבוע תנאים לעיכוב ביצוע הפעולה.

(א)הנגיד או הועדה או יושב ראש הועדה מוסמכים ליתן צווים זמניים, הן במעמד הצדדים והן במעמד צד אחד, ובתנאים שיקבעו.

(ב)צו זמני שניתן במעמד צד אחד יפקע תוך עשרה ימים אלא אם הוארך תוקפו על ידי הנגיד או הועדה או יושב ראש הועדה בתוך אותה תקופה, לאחר דיון אליו הוזמנו שני הצדדים.

(ג)נוסף על האמור בכל דין או תחיקת בטחון, ניתן לאכוף צו זמני כאמור על ידי כל חייל או שוטר בכל דרך אחרת כפי שיקבעו הנגיד או הועדה או יושב ראש הועדה, לפי הענין.

הנגיד וועדת העררים רשאים לצוות על מחיקת ערר על יסוד אחד הנימוקים האלה:

א.אין כתב הערר מגלה עילה;

ב.נראה להם מתוך כתב הערר שהערר הינו טרגני או קנטרני;

ג.כתב הערר הוגש מבלי שנתמלאו לגביו ההוראות הקבועות בסדרי הדין של ועדת העררים, כולן או מקצתן;

ד.העורר לא התייצב לדיון, לאחר שהוזמן כדין;

ה.אי קיום החלטת ועדת העררים.

הנגיד, ועדת העררים רשאים בכל עת, לדחות ערר מאחד הנימוקים האלה:

(א)הנושא נדון על ידי ועדת העררים וניתנה בו המלצה לגופו של ענין;

(ב)חוסר סמכות;

(ג)כל נימוק אחר שעל פיו הינם סבורים שניתן לדחות מלכתחילה את הערר.

תחילתו של צו זה ביום י״ט בחשון תשכ״ח (22 בנובמבר 1967).

צו זה ייקרא ”צו בדבר ועדות עררים (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 172), תשכ״ח–1967“.