סעיף 20 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ״ח–1998, הלוואות ופקדונות.

(א)הלוואות ופקדונות בבנקים או במוסדות כספיים שנתן מבטח יוצגו במאזן לפי ההוראות האלה:

(1)פיקדון או הלוואה בלתי סחירה או הלוואה למבוטח – לפי שווי הוגן שיחושב באמצעות מודל כאמור בתקנה 19(ט)(1), בניכוי חובות אבודים;

(2)(נמחקה);

(3)פקדונות שתקופת פרעונם בעת הפקדתם עולה על 3 חודשים, וכן פקדונות למתן הלוואות, יוצגו בסעיף ”פקדונות בבנקים ובמוסדות כספיים“; פקדונות לתקופות קצרות יותר יוצגו בסעיף ”מזומנים ושווי מזומנים“.

(ב)בביאורים יינתן הפירוט הבא:

(1)הלוואות יוצגו בהתאם לבטחונות שניתנו כנגדן, כמפורט להלן:

(א)הלוואות כנגד פוליסות ביטוח חיים;

(ב)הלוואות מובטחות במשכנתא;

(ג)הלוואות מובטחות בערבות בנקאית;

(ד)הלוואות מובטחות בשעבוד כלי רכב;

(ה)הלוואות מובטחות בבטחונות אחרים, לרבות פירוט סוגי הבטחונות;

(ו)הלוואות לא מובטחות;

(2)הלוואות ופקדונות לפי בסיסי הצמדה תוך פירוט משך החיים הממוצע ושיעורי הריבית הממוצעת.

(ג)כללה יתרת הלוואות לגורם אחד סכומים העולים על 5 אחוזים מסך כל ההלוואות או 10 מיליון שקלים חדשים, צמודים למדד המחירים לצרכן, לפי הנמוך שבהם, יצוינו פרטי ההלוואה ותנאיה; לענין זה –

”מדד הבסיס“ – המדד ביום תחילת תקנות אלה;

”המדד הקובע“ – המדד לתאריך הדו״ח הכספי.

(ד)על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), פיקדון או הלוואה בלתי סחירה או הלוואה למבוטח –

(1)אשר אינם עומדים כנגד התחייבות מסוג 20, יוצגו בסכום הכולל הפרשי הצמדה או הפרשי שער וריבית שהצטברו עד תאריך הדוח ובניכוי ריבית שנתקבלה מראש;

(2)(נמחקה).