סעיף 1 לתקנות הטיס (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשע״א–2011, הפחתת סכומי העיצום הכספי.

(א)המנהל רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, אם התקיימה אחת או יותר מהנסיבות שלהלן, עד השיעורים המנויים לצדן:

(1)המפר לא הפר כל הוראה מהוראות החוק או לפיו בשלוש השנים שקדמו להפרה – עד 50 אחוזים; לא הפר את אותה הוראה בשלוש השנים שקדמו להפרה – עד 25 אחוזים;

(2)המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח על ההפרה ועל הפסקתה למנהל עוד בטרם גילתה אותה הרשות – עד 25 אחוזים;

(3)המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה, והכל להנחת דעתו של המנהל – עד 25 אחוזים;

(4)למפר מערכת נהלים פנימית, שנועדה לאתר ולמנוע ביצוע של ההפרה, וההפרה מעידה על כשל נקודתי ולא על כשל מערכתי – עד 25 אחוזים;

(5)המפר הוא יחיד והמנהל שוכנע כי ההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי, או שנתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר – עד 25 אחוזים; המנהל יגיש אחת לשנה ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא יורה דין וחשבון על השימוש בסמכות לפי פסקה זו והטעמים שבשלהם ניתנה ההפחתה מכוח פסקה זו.

(ב)התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור בתקנת משנה (א), רשאי המנהל להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד שסכום ההפחתות המצטבר לא יעלה על 50 אחוזים מסכום העיצום הכספי.

(ג)הוראות תקנת משנה (א)(1) ו־(2) לא יחולו על בעל רישיון שטרם מלאו שנתיים מהיום בו קיבל לראשונה רישיון; לעניין זה, ”בעל רישיון“ – בעל רישיון עובד טיס, בעל רישיון בית ספר לעובדי טיס, בעל רישיון הפעלה אווירית, בעל רישיון להפעלת מכון בדק, בעל רישיון להפעלת יחידת נת״א, בעל רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת, בעל רישיון ייצור, בעל רישיון להדרכה להפעלת כלי רחיפה ובעל רישיון להפעלת כלי רחיפה למטרות מסחריות.