סעיף 11 לתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התשע״א–2010, חיוב בפיצוי והחזר הוצאות.

(א)חייב יחויב בפיצוי והחזר הוצאות לבעל הזיכיון בעד כל אחד מאלה:

(1)נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות אלה, לרבות בלא הסכם תקף, בלי שחל פטור על נסיעתו או בלי ששולמה האגרה מראש או במהלך הנסיעה;

(1א)דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי תקנה 18(א)(5א), כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין;

(2)אי־פירעון של חשבון במועד תשלומו;

(3)לא נמצאו די סכומים לכיסוי החיוב של חייב בעל פיקדון;

(4)מעשה שעשה החייב ושיש בו כדי למנוע זיהוי רכב או אמצעי זיהוי או למנוע חיוב באגרה או למנוע אכיפת החוק ותקנות אלה;

(5)שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם;

(6)כניסה או יציאה מהנתיב המהיר שלא בנקודות שנקבעו לכך;

(7)טיפולו של בעל הזיכיון בעיכוב רכב לפי החוק ותקנות אלה;

(8)גרירת רכב שעוכב ופינויו;

(9)כל יום שאוחסן בו רכב שפונה.

(ב)נשתנה מענו של מנוי, והוא הודיע על כך לבעל זיכיון או למשרד הפנים, בתוך 30 ימים מיום השינוי, או הודיע על כך לרשם החברות, לרשם העמותות או לרשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, בתוך בתקופה הקבועה לכך בדין – לא יחויב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי־פירעון במועד של חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן הודעתו כאמור.