הנוסח המלא של צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון) (מס׳ 1252), התשמ״ח–1988, ב-12 סעיפים.

בצו זה –

”הממונה“ – מי שמונה על ידי כממונה לענין צו זה כולו, לסוג טובין מסויים, או לסוג מסויים של בני אדם;

”טובין“ – כל נכס למינהו למעט מקרקעין, ולרבות תוצרת חקלאית;

”תוצרת חקלאית“ – צמח, כל חלק של צמח, לרבות פריו ולמעט פרי יבש, וכן בעל חיים חי או מת, וכל דבר הבא מן הצומח או מן החי, שלא עברו תהליך של עיבוד.

(א)הבאת טובין לאזור והוצאת טובין מהאזור טעונות היתר מאת הממונה.

(הוראת שעה מיום 1.3.2025 עד יום 1.3.2030): הבאת טובין לאזור מישראל והוצאת טובין מהאזור לישראל טעונות היתר מהממונה.

(ב)היתר לפי צו זה יכול שיהיה כללי, לסוגים, אישי או מיוחד.

(ג)היתר שניתן לאדם לשם כניסה לאזור או ליציאה ממנו, אין כוחו יפה לשם הבאת טובין לאזור או לשם הוצאתם ממנו.

(ד)אין במתן היתר לפי צו זה כדי לפטור מכל הוראות החלות על יבוא טובין או טובין מסויימים או על יצואם מכוח הדין או תחיקת הבטחון.

(ה)הטוען כי בידיו היתר לפי צו זה, עליו הראיה.

ראש המנהל האזרחי או מי שהוסמך לכך על ידי [צ״ל: על ידו] רשאים לקבוע, בתקנות, כי הובלתם או החזקתם של טובין מסויימים בתוך האזור תהיה טעונה היתר מטעם הממונה ורשאי הוא לקבוע בתקנות הוראות בדבר תפיסת נכסים שהובלתם נעשתה בניגוד לצו זה, חילוטם, מכירתם ותנאים לשחרורם, ובדבר הגבלת השימוש באמצעים ששימשו להובלה כאמור.

הממונה רשאי להתנות בהיתר תנאים, לרבות תנאים בדבר העשיה בטובין לאחר הבאתם לאזור והדרך בה יובלו ליעדם.

(מבוטל כהוראת שעה בתקופת תוקפו של צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון) (מס׳ 1665), התשע״א–2010, עד יום 30.6.2026):

(א)ראש המנהל האזרחי רשאי לקבוע בהודעה נקודות להעברת טובין בין האזור וישראל (להלן: ”נקודות מעבר“) ואת ההסדרים שיחולו בנקודות המעבר.

(ב)ניתנה הודעה לפי סעיף קטן (א), לא יביא אדם טובין לאזור ולא יוציא טובין מהאזור אלא דרך נקודות מעבר, והכל בהתאם לאמור בהודעה.

(ג)ראש המנהל האזרחי רשאי לקבוע כי סעיף קטן (ב) לא יחול על אדם או סוג בני אדם לגבי כלל סוגי הטובין, לגבי טובין מסויימים או לגבי טובין ממוצא מסוים או אל יעד מסוים.

(א)עבר אדם על הוראות צו זה או הפר תנאי בהיתר שניתן מכוחו או נחשד בכך רשאי הממונה, בהסכמת אותו אדם, לקחת מידו כופר כסף בסכום שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שניתן להטיל בשל אותה עבירה, ומשעשה כן יופסק כל הליך משפטי לענין העבירה; אולם אם הוגש כתב אישום אין לקחת כופר כסף אלא אם היועץ המשפטי ציווה על עיכוב הליכי המשפט.

(ב)שילם אדם כופר לפי סעיף קטן (א) ייעשה בטובין בהם נעברה העבירה ככל שיורה הממונה.

העובר על הוראות צו זה או המפר תנאי בהיתר שניתן מכוחו, דינו – מאסר חמש שנים.

(א)הנוסח שולב בצו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס׳ 947), התשמ״ב–1981.

(ב)הנוסח שולב בצו בדבר סמכויות מכס (יהודה והשומרון) (מס׳ 309), תשכ״ט–1969.

(ג)הנוסח שולב בצו בדבר ועדות עררים (יהודה והשומרון) (מס׳ 172), תשכ״ח–1967.

הממונה רשאי ליתן הוראות לביצוע צו זה, לרבות הוראות בדבר הסדרת הבאת טובין לאזור והוצאת טובין ממנו.

הצו בדבר שטחים סגורים (איסור העברת טובין) (יהודה והשומרון) (מס׳ 49), התשכ״ז–1967 והצו בדבר העברת תוצרת חקלאית (יהודה והשומרון) (מס׳ 47), התשכ״ז–1967 – בטלים.

תחילת תוקפו של צו זה ביום חתימתו.

צו זה ייקרא: ”צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון) (מס׳ 1252), התשמ״ח–1988“.