תקנות2003הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לתקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים), התשס״ג–2003, הגדרות.
1. הגדרות
בתקנות אלה –
”האמצעים הטכנולוגיים הטובים ביותר הקיימים“ – הטכנולוגיה העכשווית הזמינה הטובה ביותר למניעת מפגעים ומטרדים ולמניעת זיהום מקורות מים, הנמצאת בשימוש והישימה מבחינה כלכלית;
”מזהמים“ – כלוריד, נתרן, פלואוריד או בורון;
”מיתקן טיהור“ – מיתקן לטיהור שפכים ופסולת נוזלית, הקולט שפכי מפעל ומטהרם, ואשר קולחיו מוחזרים להשקיה חקלאית או להחדרה תת־קרקעית, והכל בהתאם לכל דין;
”מערכת ביוב“ – מערכת המשמשת לאיסוף שפכים ופסולת סניטרית, טיפול בהם וסילוקם;
”מפעיל“ – כל אחד מאלה:
(1)בעל רישיון העסק של מפעל;
(2)אדם שבבעלותו, בהנהלתו, בהשגחתו או בפיקוחו פועל מפעל;
”מפעל“ – עסק טעון רישוי כמשמעותו בחוק שפורסם לפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ״ה–1995, המזרים מזהמים למיתקן טיהור;
”נותן האישור“ – כמשמעותו בסעיף 6 לחוק;
”פסולת סניטרית“ – פסולת נוזלית המיועדת לסילוק ממפעל באמצעות הזרמה למערכת ביוב, שמקורה בשירותים סניטריים או במטבח למעט שאם מקורה במטבח – לפי טיבה וכמותה לא נדרש לגביה טיפול מקדים לפני כניסתה למערכת הביוב;
”קולחים“ – שפכים מטוהרים לאחר שטופלו במיתקן טיהור;
”שפכים“ – פסולת נוזלית המיועדת לסילוק ממפעל באמצעות הזרמה למערכת ביוב, למעט פסולת סניטרית.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים), התשס״ג–2003 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.