סדר2011הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לצו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע״א–2011, הפחתת סכומי העיצום הכספי.
1. הפחתת סכומי העיצום הכספי
ראה הנגיד כי יש להטיל על אדם עיצום כספי לפי סעיף 58 לחוק, בשל הפרה שביצע, אך התקיימה אחת או יותר מהנסיבות המנויות להלן, הוא רשאי להפחית לאותו אדם מסכום העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, עד השיעור המרבי הנקוב לצד אותה נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות – עד השיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן:
| הנסיבה | שיעור הפחתה מרבי |
|---|---|
| (1) בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע ההפרה המפר לא הפר הוראה מהוראות החוק, חוקי הבנקאות, חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000, חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005, או הוראות לפי סעיף 4ב(ב) לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעותיהם של רוכשי דירות), התשל״ה–1974 | 35 אחוזים; |
| (2) המפר הפסיק את ההפרה ונקט פעולות לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם, הכל ביוזמתו ולהנחת דעתו של הנגיד – | |
| (א) לפני פניית הנגיד אליו באותו עניין | 30 אחוזים; |
| (ב) לאחר פניית הנגיד אליו באותו עניין | 25 אחוזים; |
| (3) קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות ובהן היקף ההפרה, הרווח שהיה עשוי להיות מופק ממנה, ההפסד שהיה עשוי להימנע או הנזק שהיה עשוי להיגרם בעקבותיה | 50 אחוזים. |
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע״א–2011 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.