Skip to main content

Order2011

Section 1 of צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע״א–2011, הפחתת סכומי העיצום הכספי.

1. הפחתת סכומי העיצום הכספי

ראה הנגיד כי יש להטיל על אדם עיצום כספי לפי סעיף 58 לחוק, בשל הפרה שביצע, אך התקיימה אחת או יותר מהנסיבות המנויות להלן, הוא רשאי להפחית לאותו אדם מסכום העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, עד השיעור המרבי הנקוב לצד אותה נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות – עד השיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן:

הנסיבהשיעור הפחתה מרבי
(1) בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע ההפרה המפר לא הפר הוראה מהוראות החוק, חוקי הבנקאות, חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000, חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005, או הוראות לפי סעיף 4ב(ב) לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעותיהם של רוכשי דירות), התשל״ה–197435 אחוזים;
(2) המפר הפסיק את ההפרה ונקט פעולות לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם, הכל ביוזמתו ולהנחת דעתו של הנגיד –
(א) לפני פניית הנגיד אליו באותו עניין30 אחוזים;
(ב) לאחר פניית הנגיד אליו באותו עניין25 אחוזים;
(3) קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות ובהן היקף ההפרה, הרווח שהיה עשוי להיות מופק ממנה, ההפסד שהיה עשוי להימנע או הנזק שהיה עשוי להיגרם בעקבותיה50 אחוזים.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע״א–2011⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring