הנוסח המלא של תקנות העונשין (מאסר על תנאי), התשמ״ה–1985, ב-6 סעיפים.

בתקנות אלה –

”צו הפעלה“ – צו להפעלת מאסר על תנאי כאמור בסעיף 55 לחוק;

”צו הארכה“ – צו להארכת תקופת התנאי כאמור בסעיף 56 לחוק;

”עבירה נוספת“ – כמשמעותה בסעיף 52 לחוק.

צו הפעלה או צו הארכה יינתנו, עד כמה שהדבר ניתן, במעמד מתן גזר הדין בעבירה הנוספת.

לא ניתן צו הפעלה או צו הארכה במעמד מתן גזר הדין בשל העבירה הנוספת, תוגש הבקשה למתן צו כאמור לאותו שופט או לאותו מותב שהרשיע את הנאשם בעבירה הנוספת, או, אם נבצר ממנו לדון – לשופט אחר או למותב אחר של אותו בית משפט.

לבקשה לצו הפעלה או לצו הארכה יצורף העתק של פסק הדין אשר לפיו הוטל המאסר על תנאי ואם הוגשה הבקשה לפי תקנה 3 – גם העתק של פסק הדין אשר לפיו הורשע אותו נאשם בעבירה הנוספת.

רשאי בית המשפט, בטרם יתן צו הפעלה, לדרוש ראיה על כך שהנידון בפסק הדין שלפיו הוטל המאסר על תנאי הוא אותו אדם שהורשע בעבירה נוספת.

תקנות העונשין (דרכי ענישה) (מאסר על תנאי), התשט״ז–1955 – בטלות.