סעיף 1 לתקנות הנמלים (מניעת זיהום אוויר מכלי שיט), התשפ״ב–2022, הגדרות.

בתקנות אלה –

”אזור בקרת פליטה“ – אזור שיש לנקוט בו אמצעי חובה לבקרת פליטה מכלי שיט לפי תקנות אלה, כדי למנוע, לצמצם ולשלוט בזיהום אוויר שמקורו בתחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית או חומר חלקיקי, כולם או חלקם, ובהשפעותיו השליליות של זיהום אוויר כאמור על בריאות האדם והסביבה;

”האזור הימי“ – כהגדרתו בחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס״ו–2005;

”אימ״ו“, ”אתר אינטרנט“, ”המנהל“, ”הרשות“, ”חברת סיווג“, ”מי שיפוליים“, ו”מנהל הרשות“ – כהגדרתם בתקנות הנמלים חומרים נוזליים מזיקים בצובר;

”אישור אספקת דלק“ (BDN – Bunker Delivery Note) – אישור מאת ספק דלק בדבר סוג הדלק שבו תדלק את כלי השיט, שנערך לפי תקנה 54;

”האמנה“ – האמנה הבין־לאומית בדבר מניעת זיהום מאניות, 1973, שישראל צד לה, כפי שתוקנה בפרוטוקול מ־1978 וכפי שתוקנה בפרוטוקול 1997 על תיקוניו;

”אנייה“ ו־”מדינת הדגל“ – כהגדרתן בתקנות הנמלים בטיחות השיט;

”אנייה חדשה“ – אנייה שמתקיים לגביה אחד מאלה:

(1)חוזה בנייתה נחתם ב־1 בינואר 2013 או אחרי תאריך זה;

(2)בהעדר חוזה בנייה – השדרית שלה הונחה, או נמצאה בשלב בנייה דומה, ב־1 ביולי 2013 או אחרי תאריך זה;

(3)מסירתה התבצעה ב־1 ביולי 2015 או אחרי תאריך זה;

”אנייה קיימת“ – אנייה שאינה אנייה חדשה;

”אסדה“ – מיתקן המוצב בים, בין בחיבור לקרקע ובין במצב ציפה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני;

”ארגון מוכר“ – חברת סיווג שמנהל הרשות הכיר בה לעניין תקנות אלה לפי תקנה 134;

”בודק מוסמך“ – מפקח כלי שיט או ארגון מוכר;

”בוצת שמן“ – בוצה הנוצרת מאחד או יותר מאלה: מפרידי דלק או שמן סיכה, שאריות של שמן סיכה ממכונות ראשיות ומכונות עזר, או שאריות שמן ממפרידים של מי שיפוליים, מציוד לסינון שמן או ממגשי דליפה;

”בעל כלי שיט“ – הבעל הרשום של כלי השיט, חוכר כלי השיט, בעל השליטה בו, הסוכן שלו או מפעילו; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס״ה–2005;

”דלק“ – כל סוג של חומר שנמסר לכלי שיט ושמיועד למטרת בערה בהנעה או בהפעלה של כלי השיט, ובכלל זה גז, תזקיקי דלק ודלק שאריתי;

”הנחיות אימ״ו“ – החלטות, הנחיות או אמות מידה של אימ״ו שאליהן מפנות תקנות אלה, כפי שיעודכנו מזמן לזמן, המפורסמות באתר האינטרנט;

”הנעה לא מקובלת“ – צורת הנעה שאינה הנעה מקובלת, לרבות הנעת דיזל חשמלית, הנעת טורבינה או מערכת הנעה משולבת (היברידית);

”הנעה מקובלת“ – צורת הנעה שהמניע העיקרי בה הוא מנוע שריפה פנימי מחזורי המחובר לציר הנעה, במישרין או באמצעות תיבת תמסורת;

”התקן“, לעניין חומר מדלל אוזון – מיתקן המצוי בכלי שיט, לרבות מערכת, ציוד, יחידה ניידת לכיבוי אש, חומר בידוד או חומר אחר בכלי שיט, ולמעט תיקון או מילוי מחדש של כל אחד מאלה;

”חומר מדלל אוזון“ – חומר מבוקר כהגדרתו בסעיף 1(4) לפרוטוקול מונטריאול שנכלל בנספחים A‏, B‏, C או E לפרוטוקול האמור, ולרבות כל אחד מאלה:

(1)Halon 1211 – ברומו־כלורו־דיפלואורו־מתן;

(2)Halon 1301 – ברומו־טריפלואורו־מתן;

(3)Halon 2402‏ – 1.2 דיברומו, 1.1.2.2 טטרפלואורואתן (ידוע גם בשם Halon 14B2);

(4)CFC-11 – טריכלורו־פלואורו־מתן;

(5)CFC-12 – דיכלורו־דיפלואורומתן;

(6)CFC-113‏ – 1.1.2 טריכלורו, 1.2.2 טריפלואורואתן;

(7)CFC-114‏ – 1.2 דיכלורו, 1.1.2.2 טטראפלואורואתן;

(8)CFC-115 – כלורו־פנטאפלואורואתן;

”יום השנה“ – היום והחודש של כל שנה שיתאימו לתאריך התפוגה של התעודה הבין־לאומית למניעת זיהום אוויר (IAPP);

”כלי שיט“ – כלי מכל סוג שהוא, הפועל בסביבה הימית, לרבות סנפירית, רחפת, כלי שיט תת־ימי, כלי שיט צף ואסדה, ולמעט כלי שיט צבאי וכלי שיט שמופעל על ידי צבא ההגנה לישראל;

”כלי שיט ישראלי“ – כל אחד מאלה:

(1)כלי שיט הרשום במרשם הישראלי לפי חוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960, לרבות כלי שיט החייב ברישום או שהופטר ממנו, לפי החוק האמור;

(2)למעט לעניין חלק ה׳ – כלי שיט הרשום או החייב ברישום בפנקס הרישום המתנהל לפי חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס״ה–2005;

”כלי שיט פרטי“ – כהגדרתו בתקנות הספנות (כלי שיט) (בנייה ורכישה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם), התשס״ב–2002;

”כלי שיט רתוק“ – כלי שיט הרתוק או הקשור בתחום נמל לאחד מאלה: רציף, מזח, מקשר ימי, מערכת עגינה או מיתקן אחר המשמש לריתוק;

”כלי שיט שנבנה“ – כלי שיט שהשדרית שלו הונחה או שנמצא בשלב בנייה דומה;

”מותקן“, לעניין מנוע דיזל ימי – כל אחד מאלה:

(1)מנוע דיזל ימי המותקן או המיועד להתקנה בכלי שיט;

(2)מנוע עזר דיזל ימי נייד, שמערכות התדלוק, הצינון או הפליטה שלו מותקנות בקביעות בכלי השיט ומהוות חלק בלתי נפרד ממנו;

(3)מנוע דיזל ימי המשמש להשלמה או להגברה של הספק המנוע שמותקן בכלי השיט, והמיועד להיות חלק בלתי נפרד ממנו;

”מיתקן קליטה“ – מיתקן מתאים לקליטה של חומר מדלל אוזון או התקן המכיל חומר כאמור או שיירי ניקוי של גזי פליטה, לפי העניין;

”מיתקן שריפה“ – מיתקן בכלי שיט המיועד בעיקר למטרת שריפה של פסולת בכלי שיט, שנוצרה בעת תפעולו הרגיל של כלי השיט;

”מנוע דיזל ימי“ – כל אחד מאלה:

(1)מנוע בערה פנימית בוכנאי, הפועל באמצעות דלק נוזלי או דלק נוזלי וגזי, לרבות באמצעות מערכת הגברת לחץ אם קיימת בכלי השיט;

(2)מנוע הפועל באמצעות גז, שהותקן בכלי שיט שנבנה ב־1 במרס 2016 או אחרי תאריך זה;

(3)מנוע נוסף או מנוע חלופי שאינו זהה למנוע הקיים, הפועל באמצעות גז, ושהותקן בכלי שיט ב־1 במרס 2016 או אחרי תאריך זה;

”מסמכים“ – כל אלה או חלקם: פנקס חומרים מדללי אוזון כמשמעותו בתקנה 7; פנקס תכולת גופרית כמשמעותו בתקנה 24(ב) עד (ה); תוכנית לניהול תרכובות אורגניות נדיפות כמשמעותה בתקנה 32; קובץ טכני כמשמעותו בתקנה 67(ב); פנקס נתוני מנוע כמשמעותו בקוד הטכני לתחמוצות חנקן; קובץ שיטה מאושרת להגבלת פליטה; תוכנית לניהול יעילות אנרגטית (SEEMP) כמשמעותה בתקנה 75; אישור על בדיקה למניעת זיהום אוויר מכלי שיט כמשמעותו בתקנה 102;

”מעבדה“ – מעבדה העומדת בדרישות של תקן ISO/IEC 17025 (General requirements for the competence of testing and calibration laboratories) לעניין כשירות מעבדות, בדיקה וכיול, כתוקפו מזמן לזמן, שהוסמכה לפי הוראות חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997;

”מפעיל רציף“, ”רציף“ ו”נמל בישראל“ – כהגדרתם בתקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט, ולעניין נמל חדרה יראו את מנהל הנמל כמפעיל רציף;

”מפקח כלי שיט“ – כל אחד מאלה: מפקח כלי שיט כהגדרתו בתקנות הנמלים בטיחות השיט שהוא עובד הרשות, או מפקח לפי סעיף 29 לחוק רשות הספנות והנמלים;

”מפקח למניעת זיהום הים“ – כהגדרת מפקח הגנת הסביבה בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011, שהוסמך לעניין פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן;

”הנספח“ – הנספח השישי לאמנה, שעניינו מניעת זיהום האוויר מאניות, לרבות תוספותיו;

”ספק דלק“ – מי שרשום ברשימת ספקי הדלק לפי תקנה 60;

”פליטה“ – שחרור של חומר, שחל עליו הנספח, מכלי שיט לאטמוספירה או לים;

”פעולה מתקנת“ – פעולה הנדרשת לתיקון ליקוי לפי תקנות 63, 89, 120 ו־122;

”פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן“ – פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן [נוסח חדש], התש״ם–1980;

”פרוטוקול מונטריאול“ – פרוטוקול מונטריאול בדבר חומרים המדלדלים את שכבת האוזון מ־1987, שאומץ במסגרת האמנה הבין־לאומית להגנה על שכבת האוזון מ־1985 (אמנת וינה), המופקד לעיון הציבור במשרדי המנהל;

ראו תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בענין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון), התשס״ד–2004.

”קברניט“ – מי שבידו הפיקוד על כלי השיט;

”הקוד הבין־לאומי הימי למטענים מסוכנים“ – הקוד הבין־לאומי הימי למטענים מסוכנים (IMDG – International Maritime Dangerous Goods Code) (International Maritime Dangerous Goods Code (4 Amend:37/14) – IMDG CODE SUPPLEMENT Ed. 2014.‎), לרבות תוספותיו, כפי שיעודכן מזמן לזמן;

”הקוד הבין־לאומי לכימיקלים בצובר“ – הקוד הבין־לאומי לבנייה ולציוד אניות המובילות כימיקלים בצובר (IBC – International Code for the Construction and Equipment of Ships Carrying Dangerous Chemicals in Bulk‏) (International Code for the Construction & Equipment of Ships Carrying Dangerous Chemicals in Bulk, ed. 2007, IMO.‎), לרבות תוספותיו, כפי שיעודכן מזמן לזמן;

”הקוד הטכני לתחמוצות חנקן (NO_x – Nitrogen Oxides)“ – הקוד הטכני בדבר בקרת הפליטה של תחמוצות חנקן ממנועי דיזל ימיים (Technical Code on Control of Emissions of Nitrogen Oxides from Marine Diesel Engines‏) (MARPOL Annex VI.NTC 2008 with guidelines for implementation. ed. 2013.‎), לרבות תוספותיו, כפי שיעודכן מזמן לזמן;

”רשימת ספקי דלק“ – רשימה של ספקי דלק המספקים בישראל דלק לכלי שיט כמפורט בתקנה 60;

”שיטה מאושרת להגבלת פליטה“ – שיטה להגבלת פליטה של תחמוצות חנקן לפי פרק 7 בקוד הטכני לתחמוצות חנקן (NO_x), שאישר יצרן המנוע;

”שלב בנייה דומה“ – שלב בנייה של כלי שיט שמתקיימים לגביו שני אלה:

(1)מתחילה בנייה הניתנת לזיהוי עם כלי שיט מסוים;

(2)התחילה הרכבתו של כלי שיט המכילה 50 טונות לפחות או אחוז אחד מהמסה המשוערת של כל חומר הבנייה, הנמוך מביניהם;

”שנה קלנדרית“ – התקופה שמיום 1 בחודש ינואר עד יום 31 בחודש דצמבר של שנה מסוימת;

”תיקון, שינוי או חידוש מהותי“ – תיקון, שינוי או חידוש, לפי העניין, שיש בו כדי להשפיע על שיעור הפליטה, ובכלל זה תיקון, שינוי או חידוש של אחד מאלה: המבנה, הציוד, המערכות, האביזרים, הסידורים והחומרים;

”תוכנית לניהול תרכובות אורגניות נדיפות“ – תוכנית לניהול תרכובות אורגניות נדיפות המותאמת למכלית מסוימת לפי תקנה 32;

”תעודה בין־לאומית ליעילות אנרגטית“ – תעודה בין־לאומית ליעילות אנרגטית (IEEC – International Energy Efficiency Certificate), שנוסחה מובא בתוספת הראשונה;

”תעודה בין־לאומית למניעת זיהום אוויר“ – תעודה בין־לאומית למניעת זיהום אוויר (IAPP – International Air Pollution Prevention Certificate), שנוסחה מובא בתוספת השנייה;

”תעודות“ – תעודה בין־לאומית ליעילות אנרגטית ותעודה בין־לאומית למניעת זיהום אוויר;

”תפוסה ברוטו“ – נפח האנייה הכולל שנקבע לפי מדידת התפוסה כאמור בתקנות הספנות (כלי שיט) (מדידת תפוסתם של כלי שיט), התשמ״ג–1983;

”תקנות הנמלים בטיחות השיט“ – תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982;

”תקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט“ – תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ״ב–2022;

”תקנות הנמלים חומרים נוזליים מזיקים בצובר“ – תקנות הנמלים (חומרים נוזליים מזיקים בצובר), התשע״ו–2016;

”תקנות למניעת זיהום מי ים בשמן“ – תקנות מניעת זיהום מי הים בשמן (ביצוע האמנה), התשמ״ז–1987;

”תרכובת אורגנית נדיפה“ (VOC – Volatile Organic Compound) – חומר אורגני או תערובת של חומרים הכוללת חומר אורגני, שלחץ האדים שלו הוא 1 קילו פסקל (kPa) לפחות בתנאי לחץ אטמוספרי ובטמפרטורה של 20 מעלות צלזיוס.