תקנות2008הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 2 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס״ח–2008, חובת תשלום אגרה.
2. חובת תשלום אגרה
(א)המביא הליך לבית דין ישלם עם הבאתו לראשונה, את האגרה הקבועה בתוספת הראשונה, והוא כשאין הוראה אחרת בכל דין.
(ב)כלל הליך כמה עניינים, תשולם אגרה לפי פרט אחד בלבד מבין הפרטים המפורטים לגבי אותו הליך בתוספת הראשונה, לפי הסכום הגבוה.
(ג)לא ייזקק בית דין לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה.
(ד)הליך שלא שולמה בעדו האגרה, כאמור בתקנת משנה (א), כולה או חלקה, לא יקובל לרישום, אלא אם כן מביא ההליך פטור מתשלום אגרה או הוגשה בקשה לפטור מאגרה.
(ה)אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות תקנה 5 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991.
(ו)נזקק בית הדין להליך, והתברר כי לא שולמה האגרה, כולה או חלקה, תינתן דרישת תשלום לחייב בתשלום האגרה; לא שולמה האגרה בתוך עשרים ימים מיום המצאת הדרישה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בה, ולא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי בית הדין למחוק את ההליך, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם בעדו.
(ז)דרישה לתשלום אגרה כאמור בתקנת משנה (ו) דינה כדין כל החלטה לתשלום כסף לטובת אוצר המדינה, וניתן לבצעה בהליכי הוצאה לפועל.
(ח)בעד פעולות המפורטות בתוספת הראשונה תשולם אגרה ויחולו הוראות התקנות, בשינויים המחויבים.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס״ח–2008 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.