Skip to main content

Regulations2008

Section 2 of תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס״ח–2008, חובת תשלום אגרה.

2. חובת תשלום אגרה

(א)המביא הליך לבית דין ישלם עם הבאתו לראשונה, את האגרה הקבועה בתוספת הראשונה, והוא כשאין הוראה אחרת בכל דין.

(ב)כלל הליך כמה עניינים, תשולם אגרה לפי פרט אחד בלבד מבין הפרטים המפורטים לגבי אותו הליך בתוספת הראשונה, לפי הסכום הגבוה.

(ג)לא ייזקק בית דין לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה.

(ד)הליך שלא שולמה בעדו האגרה, כאמור בתקנת משנה (א), כולה או חלקה, לא יקובל לרישום, אלא אם כן מביא ההליך פטור מתשלום אגרה או הוגשה בקשה לפטור מאגרה.

(ה)אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות תקנה 5 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991.

(ו)נזקק בית הדין להליך, והתברר כי לא שולמה האגרה, כולה או חלקה, תינתן דרישת תשלום לחייב בתשלום האגרה; לא שולמה האגרה בתוך עשרים ימים מיום המצאת הדרישה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בה, ולא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי בית הדין למחוק את ההליך, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם בעדו.

(ז)דרישה לתשלום אגרה כאמור בתקנת משנה (ו) דינה כדין כל החלטה לתשלום כסף לטובת אוצר המדינה, וניתן לבצעה בהליכי הוצאה לפועל.

(ח)בעד פעולות המפורטות בתוספת הראשונה תשולם אגרה ויחולו הוראות התקנות, בשינויים המחויבים.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס״ח–2008⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring