כללים1992הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 22 לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ״ב–1992, החכרה מימונית.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ד׳: גילוי נאות באשראי ובהחכרה מימונית
22. החכרה מימונית
תיקון: תשנ״ג־3, תשנ״ד, תשנ״ד־2
בהסכם החכרה מימונית או במסמכי ההשלמה של ההסכם, יציין התאגיד הבנקאי, בין היתר, את הפרטים הבאים:
(1)המחיר היסודי של הציוד המוחכר;
(2)מרכיבי המחיר הכולל של הציוד המוחכר;
(3)תקופת החכירה;
(4)תנאי ההצמדה;
(5)סכום העמלה והחיובים הנוספים שבהם יחוייב החוכר במעמד חתימת ההסכם, או סמוך למועד זה, לשם כיסוי הוצאותיו הכלליות של המחכיר;
(6)גובה דמי החכירה התקופתיים;
(7)שיעור הריבית המתואמת השנתית הגלומה בדמי החכירה, על פי החישוב שבתוספת ג׳; לענין זה, ”שיעור הריבית“ – סך כל התשלומים שעל החוכר לשלם מעל למחיר היסודי של הציוד המוחכר, כשהם מחולקים במחיר היסודי של הציוד המוחכר;
(8)התרופות העומדות לתאגיד הבנקאי במקרה של פיגורים בתשלומים;
(9)הסכום שעל החוכר יהיה לשלם למחכיר בעת מימוש זכות הרכישה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ״ב–1992 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.