Skip to main content

Rules1992

Section 22 of כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ״ב–1992, החכרה מימונית.

This section is in פרק ד׳: גילוי נאות באשראי ובהחכרה מימונית

22. החכרה מימונית

תיקון: תשנ״ג־3, תשנ״ד, תשנ״ד־2

בהסכם החכרה מימונית או במסמכי ההשלמה של ההסכם, יציין התאגיד הבנקאי, בין היתר, את הפרטים הבאים:

(1)המחיר היסודי של הציוד המוחכר;

(2)מרכיבי המחיר הכולל של הציוד המוחכר;

(3)תקופת החכירה;

(4)תנאי ההצמדה;

(5)סכום העמלה והחיובים הנוספים שבהם יחוייב החוכר במעמד חתימת ההסכם, או סמוך למועד זה, לשם כיסוי הוצאותיו הכלליות של המחכיר;

(6)גובה דמי החכירה התקופתיים;

(7)שיעור הריבית המתואמת השנתית הגלומה בדמי החכירה, על פי החישוב שבתוספת ג׳; לענין זה, ”שיעור הריבית“ – סך כל התשלומים שעל החוכר לשלם מעל למחיר היסודי של הציוד המוחכר, כשהם מחולקים במחיר היסודי של הציוד המוחכר;

(8)התרופות העומדות לתאגיד הבנקאי במקרה של פיגורים בתשלומים;

(9)הסכום שעל החוכר יהיה לשלם למחכיר בעת מימוש זכות הרכישה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ״ב–1992⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring