סעיף 10 לצו הפיקוח על המזונות (מיונית ורוטב מיונית), תשי״א–1951, חובת ההוכחה.

א)חובת ההוכחה כי פעולה האסורה לפי צו זה נעשתה, או כי פעולה פעולה שצריכה היתה להיעשות לפי הוראות צו זה, לא נעשתה, בתוקף הוראה בכתב מאת המפקח – חלה על הנאשם;

ב)מבלי לפגוע בכלליות הוראות פסקא א׳ לסעיף זה, אדם המייצר מיונית או רוטב מיונית או שנמצאת אצלו מיונית או שנמצאת אצלו רוטב מיונית, בכמות ובמסיבות שאינן שכיחות לצורך עצמי, חזקה עליו שהוא ייצר או מחזיק אותה מיונית או אותו רוטב מיונית לשם מכירה, אלא אם כן הוכיח הוא את ההיפך.