הנוסח המלא של צו הפיקוח על המזונות (מיונית ורוטב מיונית), תשי״א–1951, ב-14 סעיפים.

בצו זה-

”המפקח“ – פירושו כמשמעותו בפקודת הפיקוח על המזונות, 1942.

לא ייצר אדם למכירה, לא ימכור ולא יחזיק למכירה, מיונית או רוטב מיונית, אלא אם –

א)מוצרים אלה מורכבים בהתאם להוראות צו זה,

ב)תרכובת המוצרים, בבדיקה כימית תתאים –

(1)בנוגע למיונית למה שנאמר בסעיף 1 לתוספת לצו זה,

(2)בנוגע לרוטב מיונית למה שנאמר בסעיף 2 לתוספת לצו זה.

בהתחשב עם הוראות הסעיפים 4 ו־6 לצו זה, יונית ורוטב מיונית המיועדים למכירה יהיו מורכבים מהחומרים הבאים בלבד –

א)שמן מאכל צמחי,

ב)חלמון ו/או ביצה ו/או אבקת ביצים,

ג)חומץ ו/או מיץ לימון,

ד)סוכר ו/או גלוקוזה,

ה)מלח,

ו)תבלין.

בייצור מונית ורוטב מיונית מותר להשתמש –

א)בצבעי מאכל, שאינם מזיקים לבריאות,

ב)בגמיים צמחיים, תור אמולגטור ו/או למטרות עבוי.

לא יוסיף אדן עמילן ו/או חמרים עמילניים למיונית, המיועדת למכירה.

לא יוסיף אדם עמילן ו/או חמרים עמילניים לרוטב מיונית, המיועד למכירה, בשעור העולה על 5% (חמישה אחוזים).

לא ישתמש אדם בחמרים שהוקצבו לו מאת המפקח לייצור מיונית או רוטב מיונית אלא לייצור מוצרים אלה בלבד.

המפקח רשאי לקבוע מזמן לזמן את היחס שיהיה בין כמות המיונית לבין כמות רוטב המיונית שיוצרו לשם מכירה.

המפקח, בכתב חתום על ידו, רשאי לפטור כל אדם מהחובה למלא אחרי הוראות צו זה, כולן או מקצתן.

א)חובת ההוכחה כי פעולה האסורה לפי צו זה נעשתה, או כי פעולה פעולה שצריכה היתה להיעשות לפי הוראות צו זה, לא נעשתה, בתוקף הוראה בכתב מאת המפקח – חלה על הנאשם;

ב)מבלי לפגוע בכלליות הוראות פסקא א׳ לסעיף זה, אדם המייצר מיונית או רוטב מיונית או שנמצאת אצלו מיונית או שנמצאת אצלו רוטב מיונית, בכמות ובמסיבות שאינן שכיחות לצורך עצמי, חזקה עליו שהוא ייצר או מחזיק אותה מיונית או אותו רוטב מיונית לשם מכירה, אלא אם כן הוכיח הוא את ההיפך.

הוראות צו זה באות להוסיף על כל חק אחר.

הפרת הוראה מהוראות צו זה, היא עבירה על פקודת הפיקוח על המזונות, 1942.

צו זה ייכנס לתוקפו ביום פרסומו בעתונות היומית.

לצו זה ייקרא: ”צו הפיקוח על המזונות (מיונית ורוטב מיונית), תשי״א–1951“.