הנוסח המלא של תקנות המים (ויסות מפלס הכנרת), תשכ״ח–1967, ב-9 סעיפים.

בתקנות אלה –

”מיתקן ויסות“ – מיתקן הנמצא בכנרת או לידה ואשר באמצעותו ניתן להרים או להנמיך את פני המים בכנרת;

”מחזיק“ – מי שבחזקתו או בשליטתו נמצא מיתקן ויסות.

(א)הרום המקסימלי והמינימלי של פני המים בכנרת (להלן – המפלס המותר) ייקבע מפעם לפעם על ידי נציב המים, בצו ברשומות; הנציב רשאי לקבוע בצו מספר מפלסים מותרים, בהתאם לעונות השנה או לנתונים אחרים שייראו לו.

(ב)נציב המים רשאי לקבוע את המקומות בכנרת בהם יימדד המפלס והמכשירים שבאמצעותם תבוצע המדידה.

פורסם צו המים (קביעת המפלס המותר), תשכ״ח–1968.

(א)לא יעשה אדם כל פעולה העשויה לשנות את המפלס המותר.

(ב)האמור בתקנת משנה (א) אין בו כדי לפגוע בביצוען של פעולות הנעשות בהתאם לרשיון בר־תוקף או להיתר שניתן על ידי נציב המים.

בגבולות המפלס המותר רשאי מחזיק להביא לידי שינוי רום פני המים, ובלבד שהודעה על כך נמסרה לנציב המים זמן סביר מראש.

נציב המים רשאי להורות למחזיק לפעול לשינוי רום פני המים, בגבולות המפלס המותר, ולהציבם ברום שיקבע, ורשאי הוא לאסור על מחזיק ביצוע שינוי כאמור בתקנה 4.

נציב המים רשאי לדרוש ממחזיק פרטים הקשורים בפעולתו של מיתקן ויסות או בפעולות הכרוכות בשינוי רום פני המים בכנרת.

(א)מצא נציב המים כי צורך מיידי חיוני מחייב הצבתו של רום פני המים מעבר למפלס המותר, רשאי הוא להורות לבעל מיתקן ויסות לעשות מיד את כל הדרוש כדי להציב את רום פני המים כאמור.

(ב)הוראת נציב המים תעמוד בתקפה לא יותר משלושים יום, אלא אם פורסם תוך תקופה זו צו כאמור בתקנה 2.

סמכויותיו של נציב המים לפי תקנות אלה יופעלו בשים לב להוראות פקודת זכיונות החשמל ובלי לפגוע בזכויות הנובעות מהפקודה האמורה.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות המים (ויסות מפלס הכנרת), תשכ״ח–1967“.